פריסת חובות בלי מסע בירוקרטי: הקלה חשובה לחייבים – אך עדיין לא הגנה מלאה

טיוטת כללים חדשה מבקשת לאפשר פריסה מובנית של חובות עד 15 אלף שקל במרכז לגביית קנסות, באמצעות האזור האישי או המוקד הטלפוני. מדובר בצעד ראוי שיכול לחסוך מחייבים בקשות מנומקות, מסמכים והמתנה להחלטה. אלא שהפריסה אינה מעכבת אוטומטית הליכי גבייה ואינה מוחקת פיגורים שכבר נצברו – שתי מגבלות שעלולות לרוקן חלק מההקלה מתוכן.
חוב קטן יחסית עלול להפוך במהירות לבעיה גדולה. לא תמיד משום שהחייב מסרב לשלם, אלא משום שאינו מסוגל לפרוע את מלוא הסכום בבת אחת. כשהפתרון מחייב הגשת בקשה מפורטת, איסוף מסמכים והמתנה להחלטה, הבירוקרטיה עצמה עלולה להאריך את תקופת הפיגור ולהעמיק את החוב.
טיוטת כללי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, שהופצה להערות הציבור, מבקשת להתמודד עם הקושי באמצעות מסלול פריסה אחיד לחייבים שסך כל חובותיהם הנגבים במרכז אינו עולה על 15 אלף שקל. לפי דברי ההסבר, מדי שנה מוגשות למרכז כ־50 אלף בקשות לפריסת חובות – נתון המלמד שלא מדובר בבעיה שולית, אלא בצורך ציבורי רחב.
הטיוטה אינה יוצרת לראשונה אפשרות לבקש פריסת חוב. אפשרות כזאת קיימת כבר היום מכוח סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות. גם כיום ניתן להגיש בקשה מקוונת או לפנות למוקד, אולם הליך הסדר החוב הקיים דורש בדרך כלל בקשה מנומקת ומסמכים התומכים במצב הכלכלי, הרפואי או האישי, והטיפול בה עשוי להימשך עד 45 ימי עבודה.
החידוש האמיתי הוא אפוא ביצירת מסלול צפוי המבוסס על כללים קבועים, ולא על הוכחת נסיבות מיוחדות בכל מקרה מחדש.

עורכי דין שעשויים להתאים

צריכים עו"ד?

ע עו״ד יניב ערבה דיני משפחה · הוצאה לפועל וגבייה פרדס חנה-כרכור לפרופיל ע עו״ד אלירן חזן נדל״ן ומקרקעין · דין מנהלי ועתירות חדרה לפרופיל

כמה ישלם החייב בכל חודש?

הפריסה המוצעת תחול על בקשה ראשונה לפריסת חוב ותיקבע בהתאם לגובה החוב הכולל: בחוב של עד 1,000 שקל ישולם סכום חודשי של 250 שקל; בחוב שמעל 1,000 ועד 5,000 שקל – 500 שקל; בחוב שמעל 5,000 ועד 10,000 שקל – 750 שקל; ובחוב שמעל 10,000 ועד 15 אלף שקל – 1,000 שקל בחודש.
הבקשה תוכל להתבצע באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה או בפנייה בעל פה למוקד. עבור חייב שעומד בתנאים, מדובר בשינוי משמעותי: במקום להסביר מדוע נקלע לקושי ולהמתין להפעלת שיקול דעת פרטני, הוא יוכל להשתלב במסלול שנקבע מראש.
להסדר יש גם יתרון כלכלי חשוב. בהתאם לחוק, בתקופה שבה מתקיימת פריסה מאושרת לא אמורה להתווסף לחוב תוספת פיגורים נוספת. אם החייב יפסיק לשלם והפריסה תבוטל, תוספת הפיגורים תחזור להיצבר מהמועד שבו לא שולם התשלום שנקבע.
זהו תמריץ נכון. חייב שמראה נכונות לפרוע את החוב ועומד בתשלומים אינו צריך להיענש על עצם העובדה שלא היה מסוגל לשלם הכול מיד.

פריסה אינה עיכוב הליכים

אלא שכאן נמצאת גם חולשתה המרכזית של הטיוטה. הכללים קובעים במפורש כי עצם התשלום במסגרת הפריסה אינו מבטל הליכי גבייה שכבר ננקטו ואינו מונע מהמרכז לנקוט הליכים נוספים. חייב המבקש לעכב את הליכי הגבייה יידרש להגיש למנהל המרכז בקשה נפרדת.
מבחינה משפטית ניתן להבין את הרצון שלא להעניק חסינות אוטומטית לכל חייב שבחר בפריסה. מבחינה מעשית, קשה להצדיק מצב שבו אדם משלם מדי חודש בדיוק את הסכום שהמרכז קבע לו, אך עדיין חשוף להמשך הליכי גבייה.
פריסה אמורה ליצור ודאות לשני הצדדים: המדינה מקבלת תשלום סדיר, והחייב יודע שכל עוד הוא עומד בהסדר לא יינקטו נגדו צעדים נוספים. ללא ודאות כזאת, הפריסה עלולה להפוך מאמצעי להסדרת החוב לעוד ערוץ תשלום הפועל במקביל למנגנון הגבייה.
ראוי לקבוע כי עמידה מלאה בפריסה תביא לפחות לעיכוב ברירת מחדל של הליכים מסוימים, בכפוף לסמכות המרכז לחדש אותם במקרים חריגים או במקרה של הפרת ההסדר. לחלופין, יש לאפשר הגשה משולבת ופשוטה של בקשת הפריסה ובקשת עיכוב ההליכים, ולא לחייב את האזרח לפתוח הליך מנהלי נוסף.

הפיגורים הישנים אינם נעלמים

גם תוספות הפיגורים שנצברו לפני ביצוע הפריסה אינן מופחתות מכוח המסלול החדש. מי שמבקש להפחיתן יידרש להגיש בקשה נפרדת בכתב לפי סעיף 5ג לחוק.
לכן חשוב להציג את התוכנית לציבור במדויק: אין כאן מחיקת חוב, הפחתת קרן או ביטול אוטומטי של פיגורים קיימים. מדובר בפריסת יתרת החוב ובהפסקת הצטברותן של תוספות נוספות בתקופת ההסדר, כל עוד החייב עומד בו.
גם הסכומים החודשיים שנקבעו אינם מותאמים להכנסתו של החייב. תשלום של 1,000 שקל בחודש עשוי להיות סביר עבור חייב אחד ובלתי אפשרי עבור אחר. אמנם נשמרת האפשרות להגיש בקשה פרטנית לפריסה אחרת בשל נסיבות מיוחדות, אך במקרה כזה חוזר החייב למסלול המנומק והבירוקרטי שממנו ביקשו הכללים לחסוך אותו.

לא כל החובות נכללים

המסלול לא יחול על חוב פיצוי לנפגע עבירה. החרגה זו מוצדקת, שכן מדובר בכספים שהמרכז גובה עבור הנפגע ולא עבור קופת המדינה. גם קנס שלצידו הוטל מאסר חלף קנס יוחרג כאשר מנהל המרכז כבר פנה לבית המשפט בבקשה לביצוע המאסר. במקרים אלה תידרש בחינה פרטנית.
הטיוטה כוללת גם הוראה חשובה לחייבים שניתן בעניינם צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. בתנאים המפורטים בכללים, מועדו של תשלום שטרם הפך לחוב יידחה עד 60 ימים לאחר מתן הפטר או ביטול הליך חדלות הפירעון. מטרת ההוראה היא למנוע מצב שבו חייב נדרש לשלם בניגוד למגבלות החלות עליו בתקופת ההליך. עם זאת, יישומה של הוראה זו צפוי להתחיל רק שנה לאחר פרסום הכללים בשל הצורך בהתאמת מערכות המחשוב.

צעד נכון, שעדיין דורש תיקון

הטיוטה היא בשורה חיובית בעיקר משום שהיא הופכת את הפריסה מזכות התלויה במידה רבה בהליך פרטני למסלול ברור, נגיש וצפוי. היא עשויה לקצר את הדרך להסדר, להפחית עומס מנהלי ולעודד חייבים לשלם לפני שהחוב יוצא משליטה.
אבל הסדר ראוי אינו מסתכם בחלוקת החוב לתשלומים. עליו לספק לחייב שעומד בתשלומים הגנה ממשית מפני המשך הגבייה, להבהיר באופן בולט מה יקרה במקרה של החמצת תשלום ולאפשר התאמה פשוטה יותר של הסכום החודשי ליכולת הכלכלית.
הכללים טרם נכנסו לתוקף. הם פורסמו ב־28 ביולי 2026 ופתוחים להערות הציבור עד 18 באוגוסט 2026. אם יאומצו ויפורסמו ברשומות, רוב הוראותיהם ייכנסו לתוקף בתוך 30 ימים.
זהו בדיוק השלב שבו ראוי להשלים את המהלך: לא רק לאפשר לחייב לפרוס את החוב, אלא להבטיח שמי שעומד בפריסה אכן מקבל הזדמנות אמיתית לצאת ממעגל הגבייה.