גם לאחר ששירות המבחן נמנע מלהמליץ על המשך טיפול שיקומי, ובצל אלימות חמורה נגד הוריו של נאשם, בית משפט השלום בחדרה נמנע משליחתו למאסר בכלא. השופט אהוד קפלן קבע כי קיים עדיין "ניצוץ שיקומי" בהליך הגמילה שעבר, אף שאין ודאות שהשינוי יחזיק מעמד. בשל כך הוא גזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר בגין התיק הנוכחי והפעיל עונש מותנה נוסף, כך שבסך הכול ירצה תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, בניכוי ימי מעצרו.
הפרשה החלה באוקטובר 2023, כאשר הנאשם דרש מאמו כסף לסמים ולאוכל בבית הוריו. לפי עובדות כתב האישום שבהן הודה, הוא איים על הוריו בסכין מטבח, תפס את ידה של אמו ודחף אותה לשולחן בסלון. לאחר מכן ניסה לפגוע באביו באמצעות בקבוק אלכוהול, היכה אותו באגרוף בפניו וגרם לחתך מדמם בשפתו. אמו נפגעה בזרוע, והנאשם המשיך באיומים לאחר שנטל שני סכינים מן המטבח. כאשר הגיע חובש מד"א לטפל בהורים, איים גם עליו ודרש ממנו לצאת מהבית.
הנאשם כפר תחילה בעבירות וטען כי ניסה להגן על אמו מפני אביו, אך לפני תחילת שמיעת הראיות הודה והורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, באיומים ובניסיון תקיפה. לאחר ההרשעה נשלח לשירות המבחן, שהגיש לאורך ההליך כמה תסקירים על מצבו, על עברו ועל השתתפותו בטיפול בהתמכרויות.
בשלבים הראשונים דיווחה הקהילה הטיפולית אילנות כי הנאשם משתף פעולה ומשלים את שלבי התוכנית. הוא עבר מהקהילה להוסטל ובהמשך לדירת בוגרים, השתלב בעבודה ותיאר שינוי חיובי בהתנהלותו. ההגנה הדגישה כי שהה יותר משנה במסגרת טיפולית, ושחזרה לכלא עלולה לפגוע בתהליך שהחל. היא ביקשה להסתפק בתקופת המעצר או להטיל מאסר בעבודות שירות, ולא מאסר מאחורי סורג ובריח.
אולם בהמשך נחלשה התמונה החיובית. בתסקירים המאוחרים צוין כי הנאשם התקשה להתמיד בקשר עם היחידה להתמכרויות בכפר סבא, הגיע רק לשתיים מתוך עשר בדיקות שאליהן זומן, ולא החל טיפול פרטני במועד שנבחן. גם לאחר שהופנה ליחידה אחרת באזור מגוריו התקשה שירות המבחן להעריך בביטחון את מצבו. בתסקיר האחרון הצביע השירות על פער בין הצהרות הנאשם לבין שיתוף הפעולה בפועל, שלל המלצה לצו מבחן או למסגרת קבוצתית והמליץ על ענישה מרתיעה.
המאשימה, מדינת ישראל, ביקשה לפחות 14 חודשי מאסר בגין העבירות, נוסף על הפעלת מאסר מותנה מהליך קודם. היא הדגישה את הפגיעה בביטחון ההורים, את האיומים בסכינים ואת העובדה שהנאשם איים גם על איש צוות רפואי שנקרא למקום. המדינה הצביעה גם על עברו הפלילי של הנאשם ועל כך שהתסקירים אינם מבססים שיקום יציב. לדבריה, מתחם העונש הראוי נע בין 12 ל־24 חודשי מאסר.
השופט קבע מתחם ענישה מתון יותר, משישה חודשי מאסר שעשויים להיות מרוצים בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר. הוא הזכיר את חומרת האלימות בתוך המשפחה ואת הצורך להגן על מי שאמורים למצוא ביטחון בביתם. מנגד, הביא בחשבון שהנאשם הודה לפני שמיעת הראיות, ובכך חסך מהוריו את הצורך להעיד נגדו, וכן את התועלת האפשרית שהפיק מתקופתו בקהילה הטיפולית.
בית המשפט לא התעלם מהקשיים. הוא כתב כי "קשה מאוד לדעת אם באמת חל אצלו שינוי אמיתי." השופט ציין שרמת הסיכון להישנות העבירות נותרה בינונית, וכי שיתוף הפעולה החלקי מנע תמונה מלאה על שימוש בחומרים ממכרים. לצד זאת קבע שאין לשלול לחלוטין את התרומה של הטיפול, והבהיר כי "קיומו של ניצוץ שיקומי" יחד עם השיקולים שפירט הצדיקו הימנעות ממאסר בכלא.
בגזר הדין מיום 9 בספטמבר 2026 נקבע כי הנאשם ירצה תשעה חודשי עבודות שירות בסך הכול, הכוללים הפעלה מצטברת של מאסר מותנה קודם. הוא יידרש לבצע את העבודות ב"עמותת חכמה, ידע, לב חם" בחדרה, בכפוף לפיקוח ולבדיקות שנקבעו לו. נגזרו גם שישה חודשי מאסר על תנאי והופעלה התחייבות כספית קודמת בסך 1,000 שקל. השופט הדגיש כי הפרת תנאי עבודות השירות עלולה להביא לריצוי יתרת העונש בכלא.
ת"פ 30194-10-23.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.