בית משפט השלום בבאר שבע גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על נאשם שהורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהחזקת 10.0032 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. השופט יריב בן דוד קבע מתחם ענישה של 9 עד 18 חודשי מאסר בפועל, אך הציב את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, בין היתר בשל גילו, תקופת מעצר של קרוב לחודשיים שלא תנוכה מעבודות השירות, תקופת המעצר באיזוק אלקטרוני ונסיבות ההחזקה כפי שהתבררו בהליך. לצד עבודות השירות הוטלו מאסרים מותנים, קנס של 8,000 שקל ופסילת רישיון מותנית.
לפי העובדות שעל בסיסן הורשע, באוגוסט 2024 פגש הנאשם באופקים אדם שממנו רכש קוקאין תמורת 1,600 שקל. שוטר שהבחין בעסקה הלך אחריו אל חצר ביתו וקרא לו לעצור. כאשר השוטר ניסה לאחוז בידיו ולתפוס את הסם, הנאשם דחף את ידיו, מנע ממנו לתפוס אותן והשליך את הקוקאין. לאחר שהוגש חומר הראיות ונשמעה עדותו של הנאשם, הוא הורשע בהחזקה שלא לצריכה עצמית ובהפרעה לשוטר.
התביעה ביקשה לקבוע מתחם של 14 עד 28 חודשי מאסר בפועל ולמקם את הנאשם ברף הבינוני שלו. היא הדגישה את הפגיעה בבריאות הציבור, בסדר הציבורי ובשלטון החוק, וטענה כי לנאשם "עבר פלילי הכולל עבירות רלוונטיות מתחום הסמים". עוד טענה כי מאחר שההליך נוהל עד להכרעה, אין לזקוף לזכותו הודאה מלאה וחיסכון מלא בזמן שיפוטי. לצד מאסר ביקשה התביעה מאסר מותנה, פסילת רישיון, התחייבות וקנס.
ההגנה ביקשה מתחם מקל יותר, ממספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר. בא כוח הנאשם טען כי אין מדובר באדם שנתפס עוסק בסחר פעיל או בהפצה, וכי האירוע היה "אירוע נקודתי אשר נעשה על רקע מצוקה נפשית קשה". הוא הפנה למות אמו ואחותו של הנאשם בסמיכות, לטענתו לחוויותיו מאירועי 7 באוקטובר באופקים, לעובדה שעבירת הסמים האחרונה בעברו היא מלפני כעשור ולתקופות שבהן היה במעצר ובאיזוק. ההגנה גם טענה כי אף שהנאשם כפר בסיווג ההחזקה ככזו שאינה לצריכה עצמית, הוא הודה מלכתחילה בעצם החזקת הסם וצמצם את המחלוקת.
הנאשם עצמו אמר בדבריו האחרונים: "אני נורא מצטער על מה שקרה". בית המשפט אכן הבחין בין מי שמודה ונוטל אחריות מלאה לבין מצבו של הנאשם, אך קבע שניתן לזקוף לזכותו את העובדה שנטל אחריות לעצם ההחזקה וצמצם את הצורך בהעדת עדי תביעה. מנגד, הוא לא זכה להקלה המלאה הניתנת למי שהודה בכל העבירות ונטל אחריות מלאה.
בקביעת המתחם הדגיש בית המשפט את חומרת הקוקאין ואת פוטנציאל הנזק הכרוך בסם קשה, אך בחן גם את הנסיבות הקונקרטיות. בפסק הדין נקבע שהחזקת כמות כזו שלא לצריכה עצמית מחייבת תכנון והשקעה כספית, בעוד ההפרעה לשוטר הייתה תגובה ספונטנית לניסיון המעצר. עם זאת, לאחר שבית המשפט התרשם מן הראיות ומנסיבות האירוע, הוא מצא כי המקרה אינו משקף פעילות הפצה מסחרית מובהקת: לא נתפסו אצל הנאשם משקל, שקיות חלוקה, כספים או רשימות תפוצה האופייניים לעיסוק מסחרי בהפצת סמים.
נקודה נוספת שהשפיעה על קביעת המתחם הייתה עקרון אחידות הענישה. האדם שמכר לנאשם את הסם הורשע בהליך נפרד בסחר בקוקאין ונידון ל-12 חודשי מאסר. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לגזור מכך באופן מכני את עונשו של הנאשם, אך קבע כי עניינו של המוכר מקרין על ההשוואה. השופט כתב כי "קיים במקרה זה פער ערכי מוסרי" בין מי שעוסק בהפצת סמים ללקוחות מזדמנים בתמורה כספית לבין הנאשם, שלפי התרשמות בית המשפט לא היה חלק מעולם של הפצה לכל דורש לשם בצע כסף. על יסוד מכלול הנתונים נקבע מתחם של 9 עד 18 חודשי מאסר.
בתוך המתחם שקל בית המשפט את עברו הפלילי הישן של הנאשם, שהרשעתו האחרונה בו היא משנת 2014 בגין החזקת סמים לצריכה עצמית, ואת גילו, 67. נקבע כי מאסר בגיל זה מכביד יותר, אף שלא הוצגו נתונים רפואיים חריגים. כן נלקחו בחשבון תקופת המעצר מאחורי סורג ובריח ותקופת המעצר באיזוק אלקטרוני. השילוב בין הנתונים הוביל להצבת העונש בחלק התחתון של המתחם ולאפשרות לרצותו בעבודות שירות.
ההגנה ביקשה גם להימנע מקנס או להפחיתו בטענה שהנאשם נשא בהוצאות כבדות על טיפולי שיניים, שלטענתו נדרשו בשל נזק שנגרם במהלך העימות עם השוטר. בית המשפט דחה את הטענה: לא הוכח קשר עובדתי בין פעולות האכיפה לבין הנזק הנטען בשיניים, וגם לא הוגשו אסמכתאות המוכיחות קושי כלכלי המצדיק הימנעות מקנס. מנגד, בקביעת גובה הקנס ניתן משקל לכך שנסיבות ההחזקה לא הצביעו על פעילות הפצה מסחרית מובהקת.
בסופו של דבר נגזרו על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במועצה הדתית אופקים. נוסף על כך הוטלו עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת סמים מסוג פשע, ארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת סמים מסוג עוון או הפרעה לשוטר, קנס של 8,000 שקל ושישה חודשי פסילת רישיון על תנאי למשך שלוש שנים. בית המשפט הורה גם על השמדת הסם.
מספר התיק: ת"פ 38358-08-24.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.