בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל בחלקה תביעה לפיצוי בשל פגיעה בפרטיות, לאחר שקבע כי עובד חדר במספר הזדמנויות לחשבון הוואטסאפ האישי של עמיתתו דרך מחשב במקום העבודה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה. השופט אבי כהן חייב את הנתבע לשלם לתובעת 40 אלף שקל, וכן 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לצד הקביעה נגד הנתבע, בית המשפט מתח ביקורת חריפה גם על התובעת וקבע כי בעניין מסירת הסיסמה למחשב היא מסרה עדות כוזבת.
התביעה הוגשה על סך 200 אלף שקל לפי חוק הגנת הפרטיות. התובעת טענה כי הנתבע נכנס לחשבון הוואטסאפ שלה באופן שיטתי ומכוון במהלך משמרות לילה, צפה בשיחות ובחומרים אישיים ופגע בפרטיותה. היא ביקשה פיצוי ללא הוכחת נזק וטענה כי המעשים גרמו לה פגיעה נפשית קשה. הנתבע הכחיש אחריות, טען כי הפעולות שביצע במחשב היו בענייני עבודה בלבד וכי התביעה מנופחת ונובעת ממניע נקמני. הוא גם טען שהתובעת תרמה למצב בכך שמסרה לו פרטי גישה והותירה את החשבון מחובר.
ברקע להליך עמדה גם חקירה פלילית שהסתיימה בהסדר מותנה. לפי פסק הדין, הנתבע חתם במאי 2023 על הסדר שבו הודה בעובדות טיוטת כתב אישום שייחסה לו ריבוי מעשים של חדירה לחשבון הוואטסאפ של התובעת ללא ידיעתה והסכמתה. במסגרת ההסדר הוא שילם 1,000 שקל לאוצר המדינה, 10,000 שקל פיצוי לתובעת וכתב לה מכתב התנצלות. במסמך שעסק בסגירת התיק נכתב כי מניעי העבירה נבעו מ"סקרנות גרידא" וכי לא עלה שהמידע הועתק או הופץ.
בית המשפט ייחס משקל רב להודאה בהסדר המותנה. השופט כהן ציין כי הודאת בעל דין שניתנה מחוץ להליך האזרחי קבילה, גם אם אינה מכרעת, וכי הנתבע היה רשאי לנסות לסתור אותה. אלא שלדבריו, הניסיון הזה כשל. פסק הדין מפרט שינויי גרסה: בחקירה אמר הנתבע שעשה טעות ו"מתחרט על זה כל יום", בעוד שבהליך האזרחי טען כי נכנס לחשבון לצורכי עבודה ואף שאינו רואה "דבר פסול" בעצם הכניסה.
הנתבע טען גם כי לא נחשף לתוכן אישי. בית המשפט קבע כי גרסה זו קרסה בחקירה הנגדית, לאחר שהנתבע עומת עם סרטונים שלפיהם קרא שיחות פרטיות. בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שבסיכומיו ביקש הנתבע לצמצם את משמעות ההסדר המותנה וטען כי משקלו הוא כ"משקל נוצה". השופט קבע כי ההתנהלות מחזקת את משקלה הראייתי של ההודאה ולא מחלישה אותה.
בית המשפט קבע כי הנתבע פגע בפרטיות התובעת לפי חוק הגנת הפרטיות וכי קמה לו אחריות בנזיקין. הוא דחה את הטענה שלפיה החשבון שנותר מחובר במחשב יצר הסכמה לעיין בו, ואת הטענה שהכניסה נעשתה בתום לב לצורך עניין אישי כשר. השופט קבע כי לא מדובר בחשיפה מקרית להודעה שעלתה על המסך, אלא בפעולה יזומה שבה הנתבע ישב פרקי זמן, גלל, פתח ועיין בתוכן החשבון.
בפסק הדין נקבע כי גם מחלוקת בשאלה אם עמדת המחשב הייתה ייעודית לתובעת או משותפת לעובדים אחרים אינה משנה את עצם האחריות. השופט הדגיש שהפגיעה לא נבעה מזהות המחשב הפיזי אלא מהשימוש הבלתי מורשה בפרטי הגישה של התובעת כדי להגיע לחשבון הוואטסאפ הפרטי שלה.
עם זאת, בית המשפט קיבל עובדתית את טענת הנתבע כי התובעת עצמה מסרה לו את הסיסמה למחשב. לפי פסק הדין, התובעת הצהירה בשני תצהירים כי מעולם לא מסרה לו את שם המשתמש או הסיסמה, אך התכתבות שהציג הנתבע כללה מסירת סיסמה, ובחקירתה הנגדית התובעת אישרה את המסירה. השופט קבע כי ההכחשה המאוחרת "חוצה את הגבול שבין פגם במהימנות לבין עדות שקר של ממש", והוסיף כי סדרת ההכחשות מלמדת על "מסירת עדות כוזבת". מאחר שהתובעת מסרה לנתבע את פרטי הגישה מיוזמתה, נקבע כי הדבר מפחית את עוצמת הפגיעה לעומת מצב של פריצה טכנולוגית או השגת גישה במרמה, ומשפיע על גובה הפיצוי.
באשר להיקף הפיצוי, התובעת טענה כי הוכחו לפחות ארבע חדירות נפרדות וכי כל אחת מהן מצדיקה פיצוי סטטוטורי. הנתבע ביקש לכל היותר פיצוי סמלי, וטען שיש להביא בחשבון את 10,000 השקלים שכבר שולמו במסגרת ההסדר המותנה ואת היעדרו של תיעוד רפואי או פסיכולוגי לנזק נפשי.
השופט כהן קבע שלא הוכח שהפגיעה נעשתה "בכוונה לפגוע" במובן הסעיף שמאפשר להכפיל את תקרת הפיצוי. בפסק הדין נאמר כי לא הוכחה הפצה של המידע, סחיטה, ניצול לרעה או מטרה להזיק לתובעת. לכן בחן בית המשפט את הפיצוי במסגרת התקרה הבסיסית של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק.
לצד זאת, נקבע כי לא מדובר באירוע יחיד ומקרי, אלא במספר כניסות נפרדות לחשבון. בית המשפט מצא כי השיטתיות, רגישות התכנים, המודעות והעיון היזום מצדיקים פיצוי משמעותי, בעוד שהיעדר הפצה והיעדר הוכחה לכוונה לפגוע פועלים בכיוון ההפוך. לאחר שקלול הנסיבות הועמד הפיצוי על 40 אלף שקל.
גם בקביעת ההוצאות התייחס בית המשפט להתנהלות שני הצדדים. בפסק הדין נאמר שהנתבע הכביד על ההליך כשניסה להתנער מהודאתו בהסדר המותנה והעלה גרסאות מתחלפות, אך גם התובעת סרבלה את הדיון ובעניין מסוים מסרה עדות שאינה אמת. הנתבע חויב בסך כולל של 15 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ת"א 41372-01-25
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.