בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, שבמרכזה טענה כי החברה לא הודיעה באופן מספק ללקוחות לפני סיום הטבות בדמי כרטיס. השופט אבי פורג קבע כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר ונתן לו תוקף של פסק דין. לפי ההסדר, כאל תשיב לחברי הקבוצה סכום כולל של 3,987,683 שקל, כולל מע"מ, בהתאם לתקופה שבה הסתיימה ההטבה שקיבלו.
עורכי הדין שלנו
התובענה ובקשת האישור הוגשו במאי 2020. המבקשת טענה כי כאל כללה את ההודעה על סיום הטבת דמי הכרטיס בדפי הפירוט החודשיים, במקום לשלוח הודעה נפרדת, וכי ההודעה לא הייתה מפורטת ומובלטת דיה ולא נשלחה במועד הנדרש. היא ייחסה לחברה, בין היתר, הפרות של כללי הבנקאות בעניין גילוי נאות, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), חובת תום הלב, חובת האמון, דיני הרשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
כאל הכחישה את הטענות וטענה כי אופן ההודעה בדפי הפירוט היה כדין. בין היתר היא הסתמכה על הסדר פשרה קודם בעניין אחר, שבו אושר מנגנון של הודעה במסגרת דפי הפירוט, וטענה כי אותו פסק דין יוצר מעשה בית דין ביחס לחלק מהטענות. עוד טענה שהכללים הרלוונטיים קבעו את מועד מתן ההודעה אך לא חייבו צורה מסוימת, וכי ההודעות שהציגה היו ברורות, מודגשות ונשלחו יותר משבועיים לפני סיום ההטבה.
ההליך התנהל במשך שנים וכלל בקשות מקדמיות, דיונים בשאלת צירוף עמדות רגולטוריות וניסיונות פשרה שלא הבשילו. החל מיוני 2023 ניהלו הצדדים הליך גישור, וביולי 2025 הגישו לבית המשפט הסדר פשרה. לאחר פרסום ההסדר והעברת המסמכים לגורמים הנדרשים, היועץ המשפטי לממשלה הגיש הערות מטעם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ובבנק ישראל, והצדדים השיבו להן.
הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה כוללת לקוחות כאל שקיבלו הטבה בדמי כרטיס לתקופה קצובה, קיבלו לפני סיומה הודעה בדפי הפירוט החודשיים ולאחר מכן החלו לשלם דמי כרטיס. התקופה הרלוונטית מתחילה ב-1 באפריל 2015, עם כניסת כלל 5 לכללי הגילוי הנאות לתוקף, ומסתיימת במועד שבו כאל יישמה את פסק הדין בעניין כהן, לכל המאוחר ב-23 באוקטובר 2021.
ההשבה מחולקת לשתי תקופות. ביחס ללקוחות שהטבתם הסתיימה בין 1 באפריל 2015 ל-28 במאי 2019, נקבע סכום כולל של 864 אלף שקל, המשקף כ-48% ממכפלת מספר כרטיסי האשראי הרלוונטיים בעמלת דמי הכרטיס הממוצעת. ביחס לתקופה מ-29 במאי 2019 ועד יישום פסק הדין בעניין כהן נקבע סכום של 3,123,683 שקל, המשקף כ-86% מאותה מכפלה. שני הרכיבים יחד יוצרים את סכום ההשבה הכולל, 3,987,683 שקל.
הפער בין שיעורי ההשבה נבע מהערכת הסיכונים בהליך הגישור. כאל טענה שפסק הדין המוקדם בעניין דוד יוצר מעשה בית דין ביחס לחלק מחברי הקבוצה ולחלק מהתקופה. המבקשת חלקה על כך. המגשר המליץ לשקלל את הסיכון הזה, והצדדים קיבלו את הצעתו שלפיה שיעור ההשבה בתקופה שקדמה לפסק דין דוד יהיה נמוך יותר מהשיעור בתקופה שלאחריו.
כל חבר קבוצה יקבל את חלקו היחסי בהתאם למועד שבו הסתיימה ההטבה וביחס לכרטיסים הרלוונטיים שהחזיק. לקוחות פעילים יקבלו את ההשבה באמצעות זיכוי בכרטיס האשראי, ולקוחות שאינם פעילים יקבלו זיכוי לחשבון הבנק המעודכן אצל כאל. סכומים שמגיעים ללקוחות שחלפו יותר משבע שנים מאז סיום ההטבה שלהם יועברו לקרן למימון תובענות ייצוגיות, משום שלפי החברה אין בידיה את הנתונים הדרושים להשבה ישירה לאותם לקוחות. גם זיכויים שיוחזרו לחברה יועברו לקרן.
היועץ המשפטי לממשלה העלה תחילה קושי לגבי העברת כספי לקוחות ותיקים לקרן וביקש לבחון השבה פרטנית, אך לאחר שהצדדים הבהירו שאין בידי החברה נתונים המאפשרים זאת, הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. השופט קיבל את ההסבר וקבע כי כאשר הנתונים אינם קיימים אין אפשרות מעשית להעביר את הכספים ישירות ללקוחות, ולכן יש להעבירם לקרן כפי שנקבע בהסדר.
היועץ המשפטי לממשלה הציע גם לקבוע מנגנונים נוספים לאיתור לקוחות שאינם פעילים, לרבות המחאה או אפליקציית תשלומים. הצדדים השיבו כי ההשבה המרבית בגין דמי כרטיס ללקוח היא פחות מ-20 שקל, וכי מנגנון מורכב יותר עלול לעלות יותר מהפיצוי עצמו. בית המשפט קיבל את העמדה וקבע שמנגנון ההשבה שנבחר יעיל והוגן בנסיבות, משום שהוא פאסיבי מבחינת הלקוחות ומפנה לקרן רק סכומים שלא ניתן להעביר ישירות.
בית המשפט הדגיש כי מאז האירועים השתנה גם הדין. תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שנכנס לתוקף ביולי 2024, קובע הסדרה חדשה של הודעה על סיום הטבה בנקאית, לרבות מועד ומסירת הודעה בדרך נגישה ומיידית ככל האפשר. לכן הסדר הפשרה אינו כולל הסדרה עתידית של התנהלות כאל. בנוסף, לגבי התקופה שלאחר יישום פסק הדין בעניין כהן הסכימו המבקשת ובא כוחה להסתלק מבקשת האישור ללא תגמול, על בסיס עמדת המגשר שאין לקבוצה עילת תביעה ביחס לתקופה זו.
השופט קבע כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית וכי הפשרה עדיפה על המשך ניהול ההליך, בהתחשב בסיכונים, במשאבים ובזמן השיפוטי שהיו נדרשים להכרעה סופית. לדבריו, ההסדר הוא "ראוי, הוגן וסביר" ומעניק לחברי הקבוצה סעד כספי ממשי. לא הוגשו התנגדויות להסדר, למעט עמדת היועץ המשפטי לממשלה שנבחנה בפסק הדין.
בית המשפט אישר גם גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה בשיעור כולל של 25% מסכום ההשבה, בתוספת מע"מ: 1.5% למבקשת ו-23.5% לבא כוחה. בעקבות הערת היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי מחצית משכר הטרחה תשולם בתוך 30 ימים מפסק הדין, והמחצית השנייה רק לאחר שכאל תגיש הודעה נתמכת בתצהיר על השלמת ביצוע ההסדר. החברה תשפה את המבקשת גם בגין אגרת בית משפט בסך 5,588 שקל.
לעומת זאת, בית המשפט דחה את בקשת כאל לפטור אותה מתשלום המחצית השנייה של האגרה. השופט קבע כי עצם קיומו של הליך גישור ממושך והחיסכון בדיוני הוכחות אינם עולים בנסיבות העניין כדי "טעמים מיוחדים" המצדיקים פטור. עוד נקבע שאין צורך במינוי בודק, מאחר שבית המשפט מצא שההסדר עצמו מאפשר בחינה מספקת של האינטרסים של חברי הקבוצה.
בסיום אושר הסדר הפשרה וניתן לו תוקף של פסק דין. בקשת האישור ביחס לתקופה שלאחר יישום פסק הדין בעניין כהן נמחקה במסגרת הסתלקות לא מתוגמלת. כאל נדרשה להשלים את מנגנון ההשבה, לפרסם הודעה נוספת על אישור ההסדר ולדווח לבית המשפט על ביצועו בהתאם לתנאים שנקבעו.
ת"צ 31646-05-20
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.