נדחתה בקשה לייצוגית נגד תקשוב והוט: לא הוכחה אפשרות סבירה למיקור חוץ מוסווה של כוח אדם

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד תקשובים - מרכז תקשורת עסקי בע"מ ונגד הוט - מערכות תקשורת בע"מ, שבמרכזה הטענה כי השירותים הטלפוניים שמספקת תקשוב להוט אינם מיקור חוץ של שירות אלא מיקור חוץ מוסווה של כוח אדם. ההרכב קבע כי לא הונח בסיס ממשי לאפשרות סבירה שטענה זו תוכרע לטובת הקבוצה, וכי די בכך כדי לדחות את בקשת האישור. המבקש חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל לטובת כל אחת משתי המשיבות, ובסך הכול 40 אלף שקל.

עורכי דין שעשויים להתאים

עורכי הדין שלנו

מ משרד עורכי דין ונוטריון גבריאל הרשליקוביץ דיני משפחה · בוררות וגישור כפר סבא, רעננה, הוד השרון, הרצליה, השרון, תל אביב, נתניה, מרכז הארץ, כל הארץ, חו"ל לפרופיל ש שירן רווח משרד עורכי דין נזיקין ותאונות · ביטוח עפולה לפרופיל

המבקש הועסק על ידי תקשוב כנציג תמיכה טכנית במוקד שירות המזוהה עם הוט וממוקם בחצרי הוט בנשר. הוא טען כי ההתקשרות בין שתי החברות אינה משקפת מיקור חוץ אותנטי של פונקציה, אלא אספקת עובדים להוט במסווה של שירות. מכאן ביקש לגזור תחולה של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ושל צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם. לפי התזה שהציג, בתשעת חודשי העבודה הראשונים עובדי תקשוב זכאים לזכויות מכוח הצו הענפי, ומהחודש העשירי ואילך יש לראותם כעובדי הוט בהיותה "משתמשת בפועל", ולכן להחיל עליהם זכויות מכוח ההסכם הקיבוצי המיוחד החל על עובדי הוט.

בין הזכויות הכספיות שנטענו בבקשה היו פיצוי בגין פער בצבירת ימי מחלה, הפרשי הפרשות פנסיוניות, פיצוי בשל אי ביטוח העובדים בביטוח ריסק קולקטיבי וכן שורה של זכויות מכוח ההסכם המפעלי בהוט החל מהחודש העשירי לעבודה. תקשוב והוט דחו את הטענות. תקשוב טענה כי היא קבלן שירותים בעל מומחיות בהפעלת מוקדים טלפוניים, מגייסת את עובדיה, מכשירה אותם, משבצת ומנהלת אותם ומקבלת את ההחלטות בענייני העסקתם. הוט טענה כי היא מקבלת שירותי מוקד במסגרת מיקור חוץ של פונקציה וכי הפיקוח שהיא מפעילה על איכות השירות ועל זמני המענה נובע גם מהרגולציה החלה עליה ואינו הופך אותה למעסיקת עובדי תקשוב.

כבר בפתח פרק ההכרעה קבע בית הדין: "לא מצאנו לאשר את התביעה כייצוגית". הטעם העיקרי שניתן לכך היה כי "לא שוכנענו בקיומה של אפשרות סבירה שייקבע כי השירותים שמעניקה תקשוב להוט הם בבחינת מיקור חוץ מוסווה של כוח אדם". בית הדין הוסיף כי תנאי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות הם מצטברים, ולכן כישלון הטענה המרכזית מספיק לדחיית בקשת האישור. מעבר לנדרש נקבע שגם לא הוכחה במידת הסבירות הדרושה עילת תביעה אישית של המבקש או קיומה של קבוצת נפגעים במובן החוק.

פסק הדין בחן בהרחבה את ההבחנה בין קבלן שירותים לבין קבלן כוח אדם. בית הדין עמד על כך שמיקור חוץ של שירותים משמעו הוצאת פונקציה שלמה למפעל אחר המתמחה בביצועה, בעוד שקבלן כוח אדם מספק עובדים שהמזמין מפעיל ומפקח עליהם. לצורך הסיווג בחן בית הדין את הסכם ההתקשרות בין החברות ואת ההתנהלות בפועל, ובהם זהות הגורם שמגייס את העובדים, מכשיר אותם, קובע את תנאי עבודתם, משבץ אותם, מנהל חופשות ומחלות, משלם שכר, מוסמך לפטר ומפקח על העבודה.

לפי פסק הדין, הסכם ההתקשרות בין תקשוב להוט הוא במהותו הסכם לאספקת חבילת שירותי מענה טלפוני במיקור חוץ. ההסכם הטיל על תקשוב אחריות לאיתור, מיון, גיוס והכשרת עובדים, לטיב השירות ולחובות המעסיק כלפי עובדיה. גם העובדה שהתמורה מחושבת לפי שעת חיבור של נציג למערכות הוט לא הובילה למסקנה שמדובר באספקת כוח אדם, בין היתר משום שהראיות הצביעו על מעטפת שירות רחבה ועל מודל תמרוץ המבוסס גם על עמידה ביעדי איכות ותפעול.

בית הדין קבע כי תקשוב היא שגייסה את המבקש ואת יתר נציגיה. בחקירתו אישר המבקש כי לא רואיין בידי גורם מטעם הוט וכי העובדה שתקשוב היא שקלטה אותו לעבודה לא הייתה הפתעה. בהמשך חקירתו אמר המבקש: "תקשוב היא המעסיקה, עניתי, זהו, אני לא ארחיב יותר". בית הדין מצא כי עדויות המשיבות בעניין הגיוס, הניהול וההכשרה היו מהימנות, וכי לא הונחה תשתית לכך שמרכז הזמינות של הוט מנהל את נציגי תקשוב.

גם סוגיית ההכשרה לא שינתה את התוצאה. בית הדין קיבל כי גורמים מסוימים מטעם הוט היו מעורבים בהכשרה המקצועית הנוגעת לייצוג הוט ולמערכותיה, אך קבע כי ההכשרה הכללית לעבודת נציג שירות טלפוני נעשית בידי תקשוב. לשעבר סמנכ"לית משאבי האנוש בתקשוב העידה כי "תקשוב מעבירה את ההכשרות של העובדים שלה, גם במוקדים של הוט", והסבירה כי הוט מספקת את הידע הנוגע למערכות, למוצרים ולנהלים שלה, בעוד תקשוב מעבירה את עולמות השירות וההכשרה הכלליים. בית הדין ראה בחלוקה זו מאפיין התואם יחסי מזמין וקבלן שירותים.

ביחס לניהול השוטף קבע בית הדין כי תקשוב היא שקיבלה את העובדים, קבעה את תנאי עבודתם, שילמה את שכרם, קבעה סידורי עבודה, טיפלה בחופשות ובמחלות והייתה בעלת הסמכות הבלעדית לפטר. בית הדין ציין כי אפילו אם הוט מבקשת להפסיק את מתן השירות באמצעות נציג מסוים, ההחלטה אם לפטרו או להעבירו למוקד אחר של תקשוב נשארת בידי תקשוב. עדת תקשוב תיארה זאת בעדותה במילים: "הם עובדים שלי, אני מנהלת את התחזיות לפי מופע שיחות ומשבצת אנשים לסידורי עבודה".

פסק הדין דחה גם את הטענה כי המענה הטלפוני נמצא בליבת עיסוקה של הוט באופן השולל את האפשרות להוציאו למיקור חוץ. נקבע כי ליבת הפעילות של הוט היא אספקת שירותי תקשורת וטלוויזיה, וכי המענה הטלפוני ללקוחות הקצה הוא פונקציה תומכת שאפשר למקר החוצה. בית הדין קבע כי תחום שירות הלקוחות והתמיכה הטכנית ללקוחות פרטיים הוצא מחוץ לארגון ונמסר לתקשוב ולחברות נוספות, וכי קיומם של מוקדים מצומצמים מסוימים המופעלים ישירות על ידי הוט אינו יוצר מצב שבו עובדי הוט ותקשוב עובדים "כתף אל כתף" באותה מסגרת כפי שטען המבקש.

בסיכום הניתוח קבע בית הדין כי תקשוב מספקת להוט "מוצר מוגמר" של שירותי מענה טלפוני וכי יש לה מערך עצמאי ומובחן הכולל גיוס, הכשרה, ניהול, תכנון ובקרה. לכן נקבע שלא הוצג בסיס ממשי לכך שההתקשרות היא מיקור חוץ מוסווה של כוח אדם, אלא שהיא מיקור חוץ אותנטי של פונקציה. מכאן נקבע שצו ההרחבה בענף כוח האדם וההסכם המפעלי של הוט אינם חלים על נציגי תקשוב מכוח הטענה שנדונה בבקשה.

בית הדין בחן למעלה מן הצורך גם את העילות הכספיות הפרטניות. ביחס לימי מחלה נקבע שלא הוכחה עילת תביעה אישית או קבוצה משותפת הזכאית לתשלום. ביחס להפרשות הפנסיוניות נקבע כי הטענה נשענה על שכר רעיוני ולא על השכר ששולם בפועל ולא הוצג לה מקור נורמטיבי מבוסס. ביחס לביטוח ריסק קולקטיבי נקבע שעצם אי עריכת הביטוח אינה מקנה פיצוי כספי ללא אירוע מזכה. גם הטענות לזכויות מכוח ההסכם המפעלי תוארו ככאלה שלא פורטו ולא כומתו כנדרש.

ההרכב התייחס גם לכך שבין אותם צדדים התנהל הליך ייצוגי מקביל קודם, שנדחה בנובמבר 2025. בית הדין לא קבע שהמבקש או בא כוחו פעלו בחוסר תום לב, אך ציין כי התנהלות דיונית מסוימת והכבדה על משאבי השיפוט יובאו בחשבון בפסיקת ההוצאות. בסופו של דבר נפסקו 20 אלף שקל לטובת תקשוב ו-20 אלף שקל לטובת הוט, לתשלום בתוך 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

תיק ת"צ 42606-08-23.