בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה עתירה שדרשה להעתיק חדר חשמל שהוקם סמוך לטיילת בנהריה, לחייב את העירייה להקים 86 מקומות חניה ולבטל היתר והחלטות הנוגעים לשיפוץ מבנה הימייה. סגנית הנשיא תמר נאות פרי קבעה כי העתירה הוגשה בשיהוי משמעותי, לאחר שהעבודות בחדר החשמל כבר התקדמו לכדי מעשה עשוי, וכי לגופו של עניין הקמת החדר לא חייבה היתר בנייה רגיל אלא הליך הרשאה ייעודי לפי תקנות החשמל. לצד זאת נמצאו פגמים בפרסום התוכנית להקמת החדר, ולכן לא נפסקו הוצאות.
העותר הוא בעל זכויות במגרש ברחוב המעפילים בנהריה, שעליו בנויים ביתו ומלון בוטיק. מול המגרש, מעבר לרחוב ולמגרש חניה עירוני, הוצב חדר טרנספורמציה של חברת החשמל. בסמוך נמצא גם מבנה המכונה בפסק הדין "מבנה הימייה", המצוי בבעלות העירייה. העתירה כוונה נגד עיריית נהריה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נהריה וחברת החשמל.
העותר פנה לראש העירייה כבר ב-7 בינואר 2026 וביקש להימנע מהקמת חדר החשמל. הוא טען שאין בתוכנית מיקום מוגדר לחדר ולכן יש צורך בהיתר בנייה פרטני ובהליך שיאפשר לבעלי הזכויות הסמוכים להשמיע התנגדות. לדבריו, החדר צפוי לפגוע בנוף לים הנשקף מביתו ומהמלון ובערך המלון. כמה ימים לאחר מכן פנה לבית משפט השלום בקריות בבקשה לצו מניעה זמני, אך ההליך האזרחי נמחק בהסכמה ב-10 בפברואר, תוך שמירת זכותו להגיש הליך אחר.
העתירה המנהלית הוגשה רק ב-7 באפריל 2026. בית המשפט נתן לכך משקל מרכזי. בפסק הדין נכתב כי "אין מקרה ברור מהמקרה כאן לגבי שיהוי מתמשך", וכי כבר בראשית ינואר ידע העותר על הכוונה לבצע את העבודות. השופטת ציינה כי גם בדיון בפברואר היה ידוע שחדר החשמל כבר הונח אך החיבורים והעברת הכבלים טרם הושלמו, כך שבאותה נקודת זמן עדיין ניתן היה לנסות למנוע את השלמת הפרויקט. למרות זאת, העותר הסכים למחוק את ההליך האזרחי ולא הגיש מיד עתירה מנהלית.
בית המשפט דחה את טענת העותר כי ההמתנה למידע מכוח חוק חופש המידע הצדיקה את העיכוב. נקבע כי הפנייה לקבלת מידע לא הייתה חיונית להגשת עתירה בעניין חדר החשמל, וכי אפשר היה לפנות לבית המשפט המנהלי קודם לכן או במקביל. מאחר שהעבודות הושלמו בינתיים והעתקת החדר כרוכה בעלויות, נקבע כי השיהוי והמעשה העשוי אינם מאפשרים להיעתר לדרישה להעביר את החדר למקום אחר.
למרות ההכרעה הדיונית, בית המשפט בחן גם את הטענה המרכזית לגופה: האם נדרש היתר בנייה לחדר. השופטת קיבלה את עמדת העירייה וחברת החשמל כי סעיף 145(ו)(1) לחוק התכנון והבנייה ותקנות התכנון והבנייה בדבר הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל יוצרים מסלול הרשאה מיוחד למתקנים מסוג זה. בפסק הדין הודגש: "לא מדובר בעבודה הפטורה מהיתר", אלא בהליך הרשאה שבו מוגשת תוכנית למהנדס הרשות המקומית, ואישורו בא במקום היתר בנייה.
מהמסמכים עלה כי חברת החשמל הגישה תוכנית עבודה מספר 400094645 למהנדס העיר ב-20 בנובמבר 2025, והיא אושרה באותו יום. בית המשפט דחה גם את טענת העותר שלפיה מידות החדר אינן תואמות את השרטוט בתקנות ולכן נדרש היתר. השופטת העדיפה את נתוני המשיבות שלפיהם החדר תואם את התקנות מבחינת שטח וגובה, וקיבלה את הטענה שהשרטוט שבתוספת לתקנות הוא דוגמה בלבד. עוד צוין שהעותר לא תמך את טענתו בחוות דעת מקצועית.
בפסק הדין נבחנה גם טענת העותר שהחדר סותר את התוכנית החלה על האזור. בית המשפט קבע כי העותר לא הצביע על הוראה בתוכנית שאוסרת או מגבילה את הקמתו, וכי לפי חוק התכנון והבנייה ניתן לראות מתקן שהוקם בהרשאה כאילו הוקם בהתאם לתוכנית, כל עוד אין סתירה להוראות תוכנית מאושרת.
נקודה נוספת שפעלה לחובת העותר הייתה קיומו של חדר חשמל דומה, שהוקם בעבר לבקשתו בשטח אותו מגרש חניה כדי להזין את נכסיו. בית המשפט ציין כי עובדה זו כלל לא הוזכרה בעתירה, אף שהיא רלוונטית לטענה שלפיה חדרים מסוג זה מחייבים היתר. השופטת כתבה כי העלאת טענת הצורך בהיתר בנסיבות אלה, ללא אזכור החדר הנוסף, "עשויה הייתה כשלעצמה להביא לדחיית העתירה לגבי חדר החשמל".
עם זאת, בית המשפט מצא פגמים בהתנהלות חברת החשמל בכל הנוגע לפרסום. ההודעה הראשונה פורסמה ב-23 בינואר 2026, אחרי שהצבת המבנה כבר החלה, ונקב בה מספר חלקה שגוי. הודעה מתוקנת פורסמה במרץ. השופטת קבעה כי "בהיבטים אלו אכן לא קוימו במלואן תקנות ההסדרה", אך לא מצאה שהפגמים מצדיקים את העתקת החדר. העותר כבר ידע את מיקום העבודות לפני הפרסום, הגיש הליך משפטי והעלה את טענותיו, ולכן נקבע שלא הוכח שהטעות שללה ממנו בפועל את זכות הטיעון. בפסק הדין סוכמה נקודה זו במילים: "אף אם היה פגם – הוא נרפא".
גם הטענה לפגיעה בנוף נדחתה. בית המשפט קבע כי החדר בשטח של כ-10 מ"ר ובגובה 180 ס"מ, מרוחק כ-23 מטר מבית העותר. השופטת הסכימה שניתן לראותו מחלק מהחלונות ושייתכן כי מבחינה אסתטית היה עדיף שלא יהיה במקום, אך קבעה שלא הוכחה פגיעה משמעותית בנוף או ירידת ערך. טענה כלכלית או תכנונית מסוג זה, נאמר, היה צריך לתמוך בחוות דעת מקצועית.
בית המשפט דחה גם את הטענה שלא נשקלו חלופות למיקום החדר. מתשובת חברת החשמל עלה כי נערכו ישיבות תיאום עם נציגי העירייה ונבחנו חלופות לפני שנבחר המיקום בקצה מגרש החניה, סמוך למבנה הימייה שאותו החדר אמור להזין. העותר, מנגד, לא הצביע על חלופה ישימה שלא תיצור קושי אחר. השופטת הזכירה את הכלל שלפיו בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון בהיעדר פגם מנהלי המצדיק התערבות.
חלק נוסף של העתירה עסק במבנה הימייה. העותר טען שהעירייה מקדמת במקום מסעדות ומלונית בניגוד לייעוד הקרקע, וביקש לבטל את היתר הבנייה משנת 2025 ואת האישור להקלות ולשימושים. בית המשפט דחה גם חלק זה בשל שיהוי ואי מיצוי הליכים. נקבע שהפניות המוקדמות של העותר לא הציגו באופן סדור את הטענות התכנוניות, וחלק מהטענות הועלו למעשה לראשונה בעתירה.
למען שלמות התמונה בחן בית המשפט גם את החומר התכנוני. העירייה טענה שמבנה הימייה נבנה מלכתחילה כמלונית, והציגה היתר מאוחר משנת 1987 שבו יחידות אירוח קטנות. עוד נקבע שהיתרי 2024 ו-2025 עסקו בעיקר בתוספת מרחבים מוגנים, הצללה והנגשת מעלית, ולא נועדו לשנות את השימושים המותרים. לפי התוכנית, באזור המיועד לספורט ונופש ניתן גם מסחר המשרת את באי החוף, עד 50% משטחי הבנייה המותרים, ובייעוד מסחר הותרו בתי קפה, מסעדות ומזנונים. העותר לא הוכיח שהשטח חורג מהמגבלה או שהפרשנות העירונית לתוכנית שגויה.
גם הדרישה להורות לעירייה להקים 86 מקומות חניה נדחתה. בית המשפט קבע כי נספח הבינוי שעליו הסתמך העותר הוא נספח מנחה בלבד, וכי מספר החניות המופיע בו אינו מחייב את העירייה להקים את כולן כעת. עם זאת השופטת ציינה כי מצופה מהעירייה לתת את הדעת לצורכי החניה לנוכח תוכניות הפיתוח באזור הטיילת.
טענת העותר לניגוד עניינים מובנה בין העירייה לבין הוועדה המקומית נדחתה אף היא. בית המשפט קבע שמבנה הוועדה והרכב חבריה נקבעו בחוק ושפעילותה נתונה לביקורת מנהלית ושיפוטית. טענות נוספות לגבי עבודות באתר סמוך נדחו משום שלא היו ממוקדות, לא נתמכו בחוות דעת ולא מוצו לגביהן ההליכים המנהליים.
בסופו של דבר העתירה נדחתה במלואה. בשל הפגמים שנמצאו בפרסום הקשור לחדר החשמל, בית המשפט החליט שלא לעשות צו להוצאות.
מספר התיק: עת"מ 6154-04-26.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.