בית משפט השלום בבאר שבע נתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד עורך הדין ירון פנחס אסידון, לאחר שפסק דין שחייב אותו להשיב לנושיו 544 אלף שקל בתוספת שכר טרחה והוצאות לא שולם. השופט ירון גולן דחה בקשה להסדר חוב שבמסגרתה הציע עורך הדין לשלם לנושים הלא מובטחים 20% מחובותיו בפריסה של 60 תשלומים. נקבע כי ההצעה נעדרת היתכנות ממשית ואינה עומדת בדרישות הדין. עו"ד כרמי ליבוביץ' מונתה לנאמנת, והחייב נדרש לשלם 4,000 שקל בחודש.
ההליך נפתח לבקשת שלושה נושים. לפי בקשתם, עורך הדין ייצג אותם בעסקת מכר דירה ותמורת הדירה, למעט רכיב המשכנתה, הופקדה בידיו בנאמנות. הם טענו שלא קיבלו את כספי הנאמנות למרות בקשותיהם. בתביעה קודמת ניתן במרץ 2025 פסק דין שחייב את עורך הדין להשיב להם 544 אלף שקל, לצד 13,713 שקל בגין שכר טרחה והוצאות. משהסכום לא שולם, ביקשו הנושים צו לפתיחת הליכים.
עורך הדין התנגד בתחילה לצו וטען כי המבקשים אינם יכולים להגיש את הבקשה בשל חשדות פליליים נגד אחד מהם. עוד טען שבכוונתו להציע הסדר לנושיו וכי מתן הצו יפגע אנושות במקור פרנסתו כעורך דין וביכולת להחזיר את החובות. בפברואר 2026 ניתנה לו, בהסכמת הצדדים, ארכה של 45 ימים לנסות להגיע להסכמות, תוך שהסכים כי אם לא יושג הסדר יינתן נגדו צו ללא דיון נוסף.
בהמשך הציע עורך הדין לפדות כספי פנסיה ולהעביר כספים שנתפסו בחשבון בנק. הוא ביקש זמן לגייס את היתרה ואמר כי "הצעת המשיב הייתה ונותרה תשלום מלוא החוב". הנושים התנגדו וטענו כי חלפה יותר משנה ממועד פסק הדין וכי הוא לא שילם להם "אף לא פרוטה אחת". בית המשפט העניק ארכות נוספות והורה לצדדים לנסות להגיע להסכמה, אך זו לא הושגה.
באוגוסט 2026 חשף עורך הדין כי חובותיו הכוללים עומדים, לטענתו, על שמונה מיליון שקל לכ-50 נושים. הוא תיאר נכסים הכוללים קרן פנסיה, קופות גמל וקרן השתלמות בסכום כולל של 667,914 שקל, זכות בשיעור 2.5% בדירה שהוערכה ב-62,500 שקל וכספים שנתפסו בחשבונות בנק בסכום של 15,513 שקל. עוד ציין כי הנכס העיקרי שלו הוא הידע והניסיון שצבר ב-23 שנות עבודה כעורך דין.
הצעת ההסדר הייתה לשלם את מלוא החוב לנושים המובטחים ו-20% לנושים האחרים, סכום של כ-1.6 מיליון שקל לפי היקף החובות שעליו דיווח. המקורות שהציע היו מימוש זכויותיו, פדיון חלקו בדירה ו-60 תשלומים חודשיים של 15 אלף שקל. הוא טען גם שחברים ומכרים יסייעו לו להגדיל את הכנסותיו ולקצר את תקופת ההסדר.
הנושים התנגדו להצעה וטענו שמקור חובם בכספי נאמנות שהופקדו בשנת 2021 ושעורך הדין מעל בהם. עורך הדין דחה את טענות המעילה והדגיש שפסק הדין שניתן נגדו אינו מייחס לו מעילה בכספי נאמנות. בית המשפט לא הכריע בטענת המעילה במסגרת ההחלטה, אך ציין את בקשת הנושים ואת הצורך בחקירת בעל תפקיד בנוגע לנכסים, למקורות הכספיים ולהתנהלות הכלכלית.
גם הממונה על חדלות פירעון התנגד להסדר. מבחינה דיונית נטען שהבקשה להסדר הייתה צריכה להיות מוגשת בהליך נפרד, ומבחינה מהותית נטען שההצעה כללית ואינה מפרטת את הכנסותיו של החייב או כיצד יעמוד בתשלום של 15 אלף שקל במשך חמש שנים. עורך הדין גם לא פירט את זהות הנושים, סוגי הנשייה ותביעות החוב ולא צירף את הנושים כמשיבים.
בית המשפט קיבל את העמדה שההצעה אינה בת יישום. השופט גולן קבע כי לפני העברת הצעת הסדר לעיון הנושים על החייב לשכנע את בית המשפט שיש לה היתכנות, וכי הנטל במקרה זה גבוה במיוחד משום שההליך נמשך יותר משנה והנושים שפתחו בו לא קיבלו תשלום. פירוט חשבון העובר ושב שהציג עורך הדין לא תמך בהצעה, וטענת הסיוע מחברים וממכרים לא לוותה בשמות, בסוג הסיוע או בתצהירים.
גם פריסת התשלומים ל-60 חודשים נמצאה ארוכה מכדי להתאים להסדר שאמור להיות קצר ויעיל. בית המשפט קבע שטענה כללית שלפיה הצו יפגע בעיסוקו של החייב אינה יכולה לחסום הליך חדלות פירעון, בפרט כאשר לא הוצגו נתונים על היקף הלקוחות, מחזור ההכנסות או הנזק הצפוי לעבודה כעורך דין.
הצו נשען גם על החזקה הקבועה בסעיף 110(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, משום שהחיוב לפי פסק הדין לא שולם, ועל ההסכמה הדיונית של עורך הדין מפברואר 2026. בית המשפט הזכיר גם בקשה של נאמן בהליך אחר שטען כי חוב כלפי יחידה נוצר במרמה, וכן תהיות וחשש להעדפת נושים שעלו מבקשה אחרת. הדברים נכללו בין השיקולים למתן הצו, אך לא הוצגו כהכרעה סופית בטענות המרמה.
הנאמנת הוסמכה לבדוק זכויות הרשומות על שם החייב, לרשום הערות בדבר הצו ולפעול למימוש נכסי קופת הנשייה. גופים המנויים בחוק נדרשו להעביר מידע, והחייב נדרש להתייצב לחקירה לפי הצורך ולהודיע על כל שינוי במצבו הכלכלי. נקבע כי הוא רשאי לנהל חשבון ביתרת זכות בלבד, בלי אשראי, ולהשתמש בכרטיס חיוב מיידי כנגד כספים הקיימים בחשבון.
בית המשפט הדגיש שההליך אינו עונשי אלא נועד גם לשיקום. מסיבה זו ניתנו לעורך הדין הזדמנויות חוזרות להסדיר את החוב מחוץ להליך. רק לאחר שהארכות לא הניבו תשלום או הסכמה, נקבע שהמשך הדחייה יפגע בנושים ושנדרשת כניסת בעלת תפקיד לתמונה.
עם מתן הצו הוקפאו הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב, בוטלו עיקולים והגבלות מסוימים ונקבעו ההגבלות הנלוות להליך, ובהן עיכוב יציאה מן הארץ והגבלות בשימוש באשראי ובהקמת תאגיד. החייב נדרש להגיש לנאמנת דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו לצו, לשתף פעולה, להגיש דוחות חודשיים ולשלם 4,000 שקל בחודש. מספר התיק: חדל"פ 34738-05-25.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.