בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל ברובו תביעה כספית של בעלת זכויות בנכס בהרצליה נגד חברה לעבודות חשמל, וחייב את החברה לשלם דמי שכירות וארנונה בסך כולל של 389,712 שקל. מנגד, הדרישה לחיובי מים נדחתה. בית המשפט קבע כי החברה לא פינתה את הנכס באופן מלא בתקופה שבמחלוקת, אף שלטענתה פעילותה העסקית במקום הסתיימה קודם לכן.
עורכי הדין שלנו
התובעת דרשה 461,424 שקל. לטענתה, החברה ניהלה עסק פעיל במבנה, במכולה ובחלקים נוספים בחצר ולא שילמה דמי שכירות, ארנונה ומים. בפסק הדין תוארה טענתה כי הנתבעת "ניהלה עסק פעיל במבנה ובמכולה" וכי עשתה שימוש בנכס ללא רשותה. החברה מצדה טענה כי "הפעילה את עסקיה אך ורק מהמחסן" וכי עזבה את הנכס ביום 28 במאי 2017, ולכן אינה חבה בתשלומים בגין התקופה שלאחר מכן.
אחת המחלוקות המרכזיות נגעה להיקף השטח שבו החזיקה החברה. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת בעניין זה וקבע כי היקף ההחזקה עמד על 118.53 מ"ר. בפסק הדין צוין כי גרסת התובעת הייתה עקבית וסדורה, וכי היא עלתה בקנה אחד גם עם הראיות שנבחנו בהליך.
מחלוקת נוספת עסקה במועד הפינוי. החברה טענה כי עזבה את הנכס בשנת 2017, אך בית המשפט מצא סתירות בין גרסאותיה וקבע כי היא הותירה במקום ציוד וחפצים ולא מסרה את החזקה המלאה לתובעת. בין היתר ניתן משקל לכך שבתביעת פינוי מאוחרת יותר נטען מטעם החברה כי היא עדיין נמצאת בנכס. לפיכך נקבע כי עליה לשלם דמי שכירות גם בגין התקופה שמיום 29 במאי 2017 ועד 20 באוגוסט 2020.
בית המשפט דחה גם את טענת החברה שלפיה התובעת לא הקטינה את נזקיה. נקבע כי התובעת נקטה לאורך השנים הליכים לפינוי ולתשלום דמי שימוש, וכי העיכובים בבירורם נבעו מהליכים אחרים שנגעו לזכויות בנכס. על בסיס הערכת מומחה בית המשפט נקבע חיוב בדמי שכירות בסך 376,023 שקל.
בנוגע לארנונה, נקבע כי יש לייחס לחברה את חלקה היחסי בשטח העסק מתוך כלל הנכס, בשיעור 64.6%, ולכן היא חויבה ב-13,695 שקל. לעומת זאת, התביעה לתשלום חיובי מים נדחתה, לאחר שלא הוכח שהחברה המשיכה להפעיל את עסקיה במקום ולעשות שימוש במים לאחר 28 במאי 2017.
בנוסף לסכום העיקרי חויבה החברה בהוצאות אגרת בית משפט בסך 12,434 שקל, בהוצאות מומחים ובשכר טרחת עורך דין בסך 40,000 שקל. מספר התיק: ת"א 4511-08-20.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.