מורה ששירת 71 ימי מילואים ובמקביל הועסק לפני גיוסו בשלושה מקומות עבודה יקבל חישוב מחודש של תגמולי המילואים, לאחר שבית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו נגד המוסד לביטוח לאומי. נקודת המחלוקת הייתה אם בחודשי חופשת הקיץ וחגי תשרי יש לראות אותו כמי שעבד פחות מ־60 ימים בשלושת החודשים שלפני השירות, באופן המקנה לו זכות לבחור חודשי שכר חלופיים. המוסד טען ששכר ששולם עבור חופשה נחשב לתקופת עבודה ושדיווחי המעסיקים אינם מצדיקים את החריג. בית הדין קיבל עיקרון זה ביחס לחופשה בתשלום, אך פסק שמעסיק משמעותי אחד ששילם לפי שעות ושאצלו לא בוצעו 60 ימי עבודה מצדיק חישוב לפי שלושת החודשים הגבוהים מתוך שישה.
התובע, מורה למתמטיקה, מחשבים ולימודי קודש, שירת במילואים מ־16 בנובמבר 2023 ועד 25 בינואר 2024. טרם השירות הועסק כשכיר חודשי ברשת אמי״ת בבית ספר בנתניה, כשכיר חודשי בידידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא״ה, ובמקביל כרכז פרויקטים בשכר שעתי ברשת עתיד. שילוב של שלוש משרות הפך את ההכנסה הכוללת שלו למשתנה מחודש לחודש, בעיקר סביב החופשות במערכת החינוך. המוסד לביטוח לאומי חישב את התגמול לפי הדיווחים לחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2023, שהם שלושת החודשים הקודמים לחודש שבו החל השירות.
אצל שניים מהמעסיקים החודשיים קיבל המורה שכר גם באוגוסט 2023, אף שלא לימד בפועל בשל חופשת הקיץ. ברשת אמי״ת לא עבד ממחצית יוני ועד סוף אוגוסט, אך קיבל שכר; גם אצל בני עקיבא לא עבד באוגוסט וקיבל שכר בהתאם למקובל. המצב היה שונה ברשת עתיד: עובד שעתי אינו מקבל בהכרח שכר כאשר אין עבודה, ובאוגוסט לא שולם לו שכר עבודה בעבור פעילות רגילה. בהמשך נוספו חגי תשרי והשיבושים מתחילת המלחמה, שצמצמו מאוד את מספר ימי העבודה בפועל בספטמבר ובאוקטובר.
פרטי היקף המשרות המחישו מדוע דיווח חודשי כללי אינו משקף את מספר ימי העבודה. ברשת אמי״ת גדל שיעור המשרה מכ־65% לכ־99% בספטמבר, ובבני עקיבא מכ־46% לכ־57.5%. אף על פי כן, תלושי שכר ודיווחים הציגו לעיתים 25 ימי עבודה בחודש, גם כאשר מספר הימים בפועל היה נמוך יותר. אצל בני עקיבא, למשל, המורה היה אמור לעבוד פעמיים בשבוע; בספטמבר ובאוקטובר 2023 עבד שישה ימים בכל אחד מן החודשים, אף שהדיווחים הממוכנים לא שיקפו זאת בבירור. ברשת עתיד עבד בספטמבר שישה ימים ובאוקטובר 13 ימים.
התובע פנה למוסד בינואר 2024 בבקשה לקבל הפרשי תגמולים, אך בקשותיו נדחו בפברואר. הוא טען שיש להחיל את סעיף 273(ב) לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר למי שעבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה שלפני המילואים לבחור לצורך החישוב שלושה חודשים מבין ששת החודשים הקודמים. תחילה הועלתה גם טענה להוראת תקנה 6א הנוגעת לשינוי בהכנסה, אך היא נזנחה בסיכומים; ההכרעה התמקדה בסעיף 273(ב) בלבד. התובע לא נקב מלכתחילה בחודשים המדויקים שהוא מבקש לבחור, ובתיק נרשמו גם אי־התאמות בין סכומי השכר בתלושים לבין נתונים שהוצגו בתעודת עובד ציבור מטעם המוסד.
המסלול הרגיל שבחוק מבסס את תגמול המילואים על ההכנסה בשלושת החודשים שקודמים לחודש תחילת השירות, ומחלק את ההכנסה ב־90 כדי לקבל את השכר היומי. המסלול החריג מאפשר בחירת חודשים אחרים כאשר העבודה ברבע השנה הייתה מצומצמת. המוסד לביטוח לאומי טען שמערכת היחסים בין עובד למעסיק נמשכת גם בחופשה בתשלום, ושאי אפשר למחוק ימים שבהם שולמו שכר או גמול מחליף שכר רק משום שלא התקיימה הוראה בכיתה. הוא הסתמך גם על הדיווחים של מעסיקי התובע כעובד חודשי.
בית הדין עמד על מחלוקת פסיקתית בדבר משמעות הביטוי ״עבד פחות מ-60 ימים״. בפסק דין אזורי אחד נכללו ימי חופשה, חג, מחלה ומילואים במניין הימים, גם כאשר העובד לא הגיע לעבודה בפועל; בפסק דין אזורי אחר הודגש מבחן העבודה בפועל. במקרה של המורה אימץ בית הדין את הפרשנות שלפיה ימי חופשת קיץ ששולם עבורם שכר או דמי חופשה נחשבים במניין 60 הימים. הוא הפנה לסעיף 276 לחוק, המתייחס גם לימי מנוחה, חופשה והיעדרות בנסיבות שונות, והדגיש את ההיגיון בהכרה בימים שהעובד קיבל בעדם תשלום מחליף הכנסה.
אולם כאן התגלתה ההבחנה המכריעה: העובדה שאצל שני מעסיקים שולמו משכורות אינה מייתרת את הפגיעה במקור הכנסה מהותי אחר. אצל רשת עתיד עבד המורה במאי 2023 עשרים ימים וביוני 18 ימים; ביולי עבד שישה ימים, באוגוסט לא עבד כלל, בספטמבר שישה ימים ובאוקטובר 13. ההכנסה השעתית ממעסיק זה נפגעה בחדות בשל חופשת הקיץ, החגים ופרוץ המלחמה. בית הדין קבע שדי בכך שאצל מעסיק מרכזי ומהותי אחד עבד התובע פחות מ־60 ימים בתקופה הקובעת, כדי לאפשר את החישוב החלופי, אפילו כאשר במקומות אחרים קיבל משכורת חודשית.
המוסד הפנה למקרה קודם, שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, שבו עובד במשרה מלאה ביקש להסתמך על עבודה נוספת בהיקף מצומצם לצורך מסלול הבחירה. בית הדין הבחין בין מקרה כזה לבין נסיבות התובע: שם המשרה העיקרית סיפקה הכנסה מלאה והעיסוק הנוסף היה משני, ואילו כאן העבודה השעתית ברשת עתיד הייתה מקור פרנסה משמעותי. ההבחנה, לפי פסק הדין, מתיישבת עם מטרת תגמולי המילואים לשמור על רמת ההכנסה שהמשרת היה צפוי לקבל לולא נקרא לשירות. בכך לא נקבע כלל שלפיו כל עבודה זעירה בנפרד תאפשר לכל עובד לבחור חודשים חלופיים.
פסק הדין אינו מעניק למורה סכום הפרשים קבוע. הוא מחייב את המוסד לערוך תחשיב מחודש על בסיס שלושת חודשי השכר הגבוהים מתוך ששת החודשים שקדמו לשירות ולשלם את ההפרש שיתברר. בשל ייצוג התובע באמצעות הלשכה לסיוע משפטי לא נפסקו הוצאות. ההכרעה ממחישה את המורכבות של תגמולי מילואים למי שמשלב כמה מעסיקים ומקבל חלק מההכנסה כשכר שעתי: ימי חופשה בתשלום אינם נמחקים מן המניין, ובכל זאת יש לבחון אם נפגע מקור הכנסה מהותי שהחישוב הרגיל אינו משקף.
דיון ותגובות
תגובות לכתבה
עדיין לא פורסמו תגובות.