עורך דין שעובד על אחוזים: מה באמת משלמים, ומה חייבים לברר מראש

כשלקוח שואל עורך דין אם הוא “עובד על אחוזים”, נדמה שמדובר בשאלה פשוטה. בפועל, הביטוי הזה עשוי לתאר הסכמים שונים מאוד זה מזה.

בהסכם אחד, האחוזים הם מלוא שכר הטרחה. בהסכם אחר, הם מצטרפים למקדמה, לתשלום לפי שלבים או לשכר טרחה שבית המשפט יפסוק לטובת הלקוח. לכך עשויים להתווסף מע״מ, אגרות, חוות דעת והוצאות אחרות. לכן השאלה הראשונה אינה רק מהו שיעור האחוזים, אלא מה בדיוק כלול בהם, מה משולם בנפרד ואילו רכיבים מצטברים זה לזה. הבהירות הזאת צריכה להופיע בהסכם עצמו. הלקוח צריך להיות מסוגל להבין מראש כמה ישלם אם התביעה תידחה, אם תסתיים בפשרה, אם יינתן פסק דין, אם הכסף לא ייגבה ואם הצד השני יחויב גם בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. הדין הישראלי מאפשר, ככלל, לקבוע שכר התלוי בתוצאה בהליך שאינו פלילי. עם זאת, הוא אינו קובע שכל הסכם המבוסס על אחוזים מורכב מאחוזים בלבד. חוק לשכת עורכי הדין גם מחייב להפריד בין שכר הטרחה לבין הוצאות הטיפול ולא לערבב ביניהם בסכום אחד שאינו מפורט. חוק לשכת עורכי הדין

מה פירוש “עורך דין שעובד על אחוזים”?

כאשר לקוח מבקש לשלם באחוזים, הוא מבקש בדרך כלל להעביר לעורך הדין חלק מהסיכון הכלכלי של ההליך. במקום לשלם את מלוא שכר הטרחה מראש, הוא מבקש שחלק מהתשלום, ולעיתים כולו, יהיה תלוי בתוצאה. הבקשה יכולה לנבוע מקושי לממן את ההליך, מחשש לשלם סכום משמעותי על תיק שלא יצליח או מרצון ליצור זהות אינטרסים בין הלקוח לעורך הדין. עם זאת, עורך דין שמקבל תיק על בסיס הצלחה משקיע זמן ומשאבי משרד בלי לדעת אם יקבל את מלוא שכרו ומתי. גם תיק שנראה מוצדק עלול להיתקל בקשיים ראייתיים, להתארך, להסתיים בפשרה נמוכה מהצפוי או להניב פסק דין שלא ניתן לגבות. מכאן נולדו כמה מודלים מקובלים של שכר טרחה.

עורך דין בתחום

עו״ד אלירן חזן

עורך דין מקרקעין, נדל״ן וליטיגציה אזרחית בחדרה

חדרה דיני מקרקעין ונדל״ן

לפרופיל המלא

המודלים האפשריים של שכר טרחה באחוזים

אחוזים בלבד

במודל הזה עורך הדין זכאי לשכר רק אם מתקבלת התוצאה שהוגדרה בהסכם. בדרך כלל מדובר באחוז מסכום כספי שהתקבל בעקבות הטיפול. גם הסכם כזה דורש הגדרות ברורות. צריך לקבוע אם עצם הזכייה בפסק דין נחשבת הצלחה, או שרק קבלת הכסף בפועל מזכה את עורך הדין בשכר. יש להבהיר מה קורה במקרה של פשרה, הצלחה חלקית, תשלום בפריסה או סכום שנפסק אך לא נגבה. בנוסף, היעדר שכר במקרה של כישלון אינו אומר בהכרח שהלקוח אינו משלם דבר. ייתכן שהוא עדיין יישא באגרות, בחוות דעת מומחים, בתרגום, בתמלול ובהוצאות נוספות. סעיף 85 לחוק לשכת עורכי הדין מחייב להבחין בין שכר הטרחה לבין ההוצאות. חוק לשכת עורכי הדין

שכר בסיסי בתוספת אחוזי הצלחה

במודל הזה הלקוח משלם סכום שאינו תלוי בתוצאת ההליך, ובנוסף משלם אחוז אם מתקבלת התוצאה שהוגדרה. השכר הבסיסי עשוי להשתלם בתחילת הטיפול או במספר תשלומים. הוא יכול לשקף חלק מהעבודה שעורך הדין מבצע בכל מקרה, בעוד שאחוזי ההצלחה משקפים את התוצאה, את דחיית חלק מהתשלום ואת הסיכון שנותר אצל עורך הדין. קיומם של שני רכיבים אינו פסול כשלעצמו. השאלה היא אם הם מצטברים או מתקזזים. נניח שהוסכם על שכר בסיסי של 10,000 ש״ח ועל שכר הצלחה של 15%. בסיום ההליך מתקבלים 200,000 ש״ח. שכר ההצלחה הוא 30,000 ש״ח. אם השכר הבסיסי מצטרף אליו, שכר הטרחה הכולל יהיה 40,000 ש״ח, לפני מע״מ. אם השכר הבסיסי נחשב מקדמה על חשבון שכר ההצלחה, הלקוח ישלים 20,000 ש״ח בלבד, וסך שכר הטרחה יהיה 30,000 ש״ח. אותו שיעור אחוזים מוביל לתוצאה שונה לחלוטין, בהתאם לשאלה אם התשלום הראשוני מתקזז.

תשלום לפי שלבים בתוספת שכר הצלחה

בהסכמים אחרים שכר הטרחה מחולק לפי התקדמות הטיפול. אפשר לקבוע תשלום עבור בדיקת התיק והכנת מכתב דרישה, תשלום נוסף עם הגשת תביעה, תשלום לקראת דיוני הוכחות ורכיב הצלחה בסיום ההליך. המבנה הזה מאפשר לקשור את התשלום להיקף העבודה שנעשתה בפועל. תיק שהסתיים בעקבות מכתב דרישה אינו דומה לתיק שהתנהל במשך שנים והגיע לחקירות ולפסק דין. גם כאן נדרשת תשובה ברורה לשאלת הקיזוז. יש הבדל מהותי בין הסכם שלפיו התשלומים ששולמו במהלך ההליך מתווספים לאחוזים, לבין הסכם שבו הם נחשבים מקדמה על חשבון שכר ההצלחה.

אחוזים בתוספת שכר טרחה שנפסק בבית המשפט

זהו אחד המקורות המרכזיים לאי־הבנות בין לקוחות לעורכי דין. בית המשפט רשאי לחייב את הצד שהפסיד לשלם לצד הזוכה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום הזה אינו זהה בהכרח לשכר שהלקוח התחייב לשלם לעורך דינו. הסכם שכר הטרחה מסדיר את היחסים בין הלקוח לעורך הדין. החלטת בית המשפט בעניין הוצאות מסדירה את החיוב בין הצדדים להליך. נקודת המוצא בפסיקת הוצאות היא שיפוי בעל הדין הזוכה בגין הוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות שהוציא לצורך ניהול ההליך. הסכום שנפסק אינו חייב להיות זהה לשכר החוזי, ולעיתים הוא נמוך ממנו. פסיקת בית המשפט העליון בנושא הוצאות משפט ההסכם צריך לקבוע מה ייעשה בסכום שייפסק:

• האם הוא יישאר בידי הלקוח;
• האם הוא יקוזז מהשכר שהלקוח חייב;
• האם הוא יועבר לעורך הדין על חשבון שכר ההצלחה;
• או האם הוא יתווסף לשכר הבסיסי ולאחוזים.

נניח שהלקוח קיבל פיצוי של 300,000 ש״ח, שכר ההצלחה הוא 20%, ובית המשפט פסק עוד 30,000 ש״ח כשכר טרחת עורך דין. רכיב ההצלחה הוא 60,000 ש״ח. אם הסכום שנפסק מתקזז, עורך הדין יקבל 30,000 ש״ח מהצד שכנגד והלקוח ישלים 30,000 ש״ח. אם הסכום מצטבר, עורך הדין עשוי לקבל 60,000 ש״ח מתוך הפיצוי ועוד 30,000 ש״ח שנפסקו. בית המשפט העליון כבר נדרש להסכם שבו התעוררה מחלוקת אם אחוזי שכר הטרחה חלים גם על הוצאות ושכר טרחה שנפסקו. מאחר שההסכם לא הבהיר זאת במידה מספקת, העמימות נזקפה לחובת עורך הדין שניסח אותו. פסק הדין בעניין אורהייטק אין פירוש הדבר שאסור לקבוע ששכר הטרחה שנפסק יועבר לעורך הדין. המשמעות היא שההסדר חייב להיכתב במפורש.

תחומים שבהם שכר הטרחה מוגבל בדין

לא בכל הליך רשאים הלקוח ועורך הדין לקבוע כל שיעור וכל מבנה תשלום שירצו.

תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

בתביעות פיצויים בשל תאונת דרכים נקבעו תקרות לשכר טרחה התלוי בתוצאה:

• 8% כאשר הטיפול הסתיים ללא הגשת תביעה;
• 11% כאשר הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה;
• 13% כאשר ניתן פסק דין.

השיעורים אינם כוללים מע״מ. כללי לשכת עורכי הדין בעניין שכר טרחה בתביעות תאונות דרכים כאשר חלה תקרה חוקית, אין די בכך שהלקוח חתם על הסכם. יש לבדוק אם רכיבים נוספים מותרים ואם הם אינם עוקפים בפועל את התקרה.

תביעות מסוימות מול המוסד לביטוח לאומי

בתביעות מסוימות לביטוח הלאומי קיים הסדר מפורט המכיר במבנה משולב של שכר טרחה. בהתאם לסוג הטיפול, השכר עשוי לכלול דמי פתיחת תיק, אחוז מהקצבה ותשלום נוסף במקרים מסוימים. המוסד לביטוח לאומי מפרסם את התקרות ואת אופן חישוב התשלום, לרבות חלופות שבהן שיעור האחוז משתנה בהתאם לשאלה אם נגבו דמי פתיחת תיק. הגבלת שכר הטרחה בתביעות לביטוח הלאומי הביטוח הלאומי מפרט גם אילו שירותים כלולים בשכר המוגבל ושאין לגבות עבורם תשלום נוסף מעבר למותר. השירותים הכלולים בשכר הטרחה

מה אומר חוק לשכת עורכי הדין?

סעיף 84 לחוק לשכת עורכי הדין מבחין בין הליכים פליליים לבין הליכים אחרים. בהליך פלילי אסור לעורך דין להתנות את שכרו בתוצאות המשפט. בהליך שאינו פלילי מותר, ככלל, לקבוע שכר התלוי בתוצאה. אם השכר נראה מופרז, הלקוח רשאי לפנות ללשכת עורכי הדין, והלשכה רשאית לקבוע שכר מתאים. כאשר חוק או כללים מיוחדים קובעים תקרה, שכר שאינו עולה עליה לא ייחשב מופרז רק בשל שיעורו. סעיף 84 לחוק לשכת עורכי הדין החוק אינו אוסר אפוא על שכר הצלחה בהליך אזרחי, אך הוא גם אינו מחייב עורך דין להסתפק באחוזים בלבד. במקביל, הוא מאפשר לבחון הסכם שנראה מופרז ומכיר במגבלות מיוחדות בתחומים מסוימים.

כיצד בתי המשפט בוחנים הסכמי שכר טרחה?

האחריות לניסוח ברור מוטלת על עורך הדין

בתי המשפט מייחסים חשיבות מיוחדת לכך שהסכם שכר הטרחה יהיה ברור ומפורט. עורך הדין הוא בעל הידע המקצועי, וברוב המקרים הוא גם מי שמנסח את ההסכם. כאשר הנוסח עמום, או כאשר לא נערך הסכם מסודר, הדבר עשוי לפעול לחובתו. בפסק הדין בעניין אורהייטק הודגש שעורך דין המבקש לגבות אחוזים גם מהוצאות ומשכר טרחה שנפסקו צריך להבהיר זאת בהסכם. ניסוח רחב וכללי לא הספיק. פסק הדין בעניין אורהייטק

שכר הצלחה משקף גם סיכון

בהסכם המבוסס על הצלחה, השכר אינו מחושב רק לפי מספר שעות העבודה. הוא משקף גם את האפשרות שהתיק לא יניב תוצאה ואת העובדה שחלק מהתשלום עשוי להידחות למשך זמן רב. לכן העובדה שתיק הסתיים במהירות אינה מוכיחה כשלעצמה שהאחוז שנגבה היה גבוה מדי. שיעור שכר ההצלחה נקבע לפני שהתוצאה הייתה ידועה, כאשר עורך הדין נטל על עצמו סיכון. עם זאת, שכר התלוי בתוצאה אינו חסין מביקורת. סעיף 84 לחוק מאפשר ללשכת עורכי הדין לבחון שכר מותנה שנראה מופרז.

הלקוח נשאר בעל השליטה בתיק

הסכם שכר הצלחה אינו מעניק לעורך הדין בעלות בתביעה. ההחלטה אם להסכים לפשרה, להמשיך בהליך או להחליף ייצוג נשארת בידי הלקוח, בכפוף לתנאי ההתקשרות ולחובת תום הלב. בית המשפט העליון פסל בעבר סעיף שחייב לקוח אוטומטית במלוא שכר ההצלחה במקרה של הפסקת הייצוג, כאשר הסעיף יצר מגבלה בלתי סבירה על האפשרות להחליף עורך דין וניגוד עניינים חריף. פסק הדין בעניין הפסקת ייצוג ושכר הצלחה אין פירוש הדבר שעורך הדין אינו זכאי לשכר עבור עבודה שביצע. המשמעות היא שאין להפוך את מלוא שכר ההצלחה לקנס אוטומטי בכל מקרה שבו הייצוג מסתיים.

כיצד לשכת עורכי הדין מתייחסת לשכר הצלחה?

בלשכת עורכי הדין פועלת ועדת שכר טרחה, בין היתר מכוח סעיף 84 לחוק. הוועדה מוסמכת לטפל בפניות הנוגעות לשכר התלוי בתוצאה שנראה מופרז. ועדת שכר טרחה של לשכת עורכי הדין קיומו של המסלול משקף גישה מאוזנת. שכר הצלחה הוא מודל מוכר ולגיטימי, אך חתימה על הסכם אינה מונעת בכל מקרה בחינה של סבירותו. לשכת עורכי הדין מכירה גם באינטרס הלגיטימי של עורך הדין לקבל שכר עבור עבודה שביצע, ובצורך להתמודד עם מצבים שבהם לקוח מפסיק את הייצוג או מסכל את השלמת הטיפול במטרה להתחמק מתשלום. מבחינת הלשכה, ההגנה אינה מופנית רק לצד אחד: הלקוח זכאי לשכר ברור וסביר, ועורך הדין זכאי לכך שהעבודה והסיכון שקיבל על עצמו לא יאבדו את ערכם בשל התנהלות חסרת תום לב.

למה עורך דין אינו חייב לעבוד רק על אחוזים?

לקוח רשאי לבקש לצמצם את התשלום הראשוני ולחלוק עם עורך הדין את הסיכון. זו בקשה לגיטימית. עם זאת, עורך הדין אינו חייב לממן בפועל את מלוא הטיפול המשפטי. תיק עשוי לדרוש עבודה ממושכת, להימשך שנים ולהסתיים ללא גבייה. המשרד ממשיך לשלם משכורות והוצאות גם בתקופה שבה לא התקבל כל תשלום מהתיק. סירוב לעבוד רק על בסיס הצלחה אינו מלמד בהכרח שעורך הדין אינו מאמין בלקוח או בתביעה. ייתכן שסכום התביעה אינו מצדיק את היקף העבודה, שקיימת בעיית גבייה, שהראיות אינן חד־משמעיות או שהמשרד אינו יכול לשאת בסיכון הכלכלי. באותה מידה, עורך דין שמציע מודל משולב צריך להציג ללקוח את התמונה המלאה. כאשר ההצעה כוללת מקדמה, תשלומים לפי שלבים, אחוזים ושכר שייפסק בבית המשפט, יש להסביר כיצד כל הרכיבים משתלבים ומה תהיה העלות הכוללת.

מה צריך להופיע בהסכם שכר הטרחה?

משפט כמו “20% במקרה של הצלחה” אינו מספיק. הסכם טוב צריך לאפשר ללקוח להבין כמה ישלם אם התביעה תידחה, אם תסתיים בפשרה, אם יתקבל רק חלק מהסכום, אם ייפסקו הוצאות, אם הכסף לא ייגבה ואם הייצוג יסתיים לפני השלמת הטיפול. הסעיפים הבאים ממחישים את הנושאים שיש להסדיר. הם אינם נוסח אחיד המתאים לכל תיק, ובתחומים שבהם קיימות תקרות יש להתאים את ההסכם לדין המיוחד.

שכר בסיסי ושכר הצלחה

נוסח לדוגמה: “הלקוח ישלם לעורך הדין שכר בסיסי בסך ______ ש״ח, בתוספת מע״מ כדין. נוסף על השכר הבסיסי, ישלם הלקוח שכר הצלחה בשיעור של ______% מכל סכום שיתקבל בפועל לטובת הלקוח בעקבות הטיפול המשפטי.” הסעיף מבהיר שקיימים שני רכיבים נפרדים. הוא עדיין אינו משיב על שאלת הקיזוז, ולכן יש להסדיר גם אותה.

קיזוז השכר הבסיסי

כאשר השכר הבסיסי מתקזז: “השכר הבסיסי ששולם ייזקף על חשבון שכר ההצלחה ויקוזז ממנו. הלקוח לא יחויב בשכר הבסיסי נוסף על מלוא שכר ההצלחה.” כאשר השכר הבסיסי אינו מתקזז: “השכר הבסיסי משולם עבור העבודה המשפטית ללא תלות בתוצאה, והוא לא יקוזז משכר ההצלחה.” ההבדל בין הנוסחים עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים. אין להשאיר אותו להבנה בעל פה.

בסיס חישוב האחוזים

נוסח לדוגמה: “שכר ההצלחה יחושב מסכומי הקרן ששולמו בפועל ללקוח. הוא לא יחושב מהחזרי אגרה, מהוצאות משפט או משכר טרחת עורך דין שנפסקו, אלא אם נקבע אחרת במפורש בהסכם.” הסעיף מבהיר אם האחוזים חלים על הפיצוי עצמו בלבד או גם על סכומים נלווים. הצורך בהבהרה כזאת עולה מפסק הדין בעניין אורהייטק. פסק הדין בעניין אורהייטק

שכר הטרחה שנפסק בבית המשפט

כאשר הסכום מתקזז: “כל סכום שייפסק או ישולם על ידי הצד שכנגד בגין שכר טרחת עורך דין ייזקף על חשבון שכר הטרחה שהלקוח חייב לעורך הדין לפי הסכם זה.” כאשר הסכום מצטבר: “כל סכום שייפסק או ישולם על ידי הצד שכנגד בגין שכר טרחת עורך דין יועבר לעורך הדין נוסף על השכר הבסיסי ועל שכר ההצלחה הקבועים בהסכם.” מדובר בשתי עסקאות שונות. כאשר הכוונה היא לצבירת הרכיבים, הדבר צריך להיכתב במפורש. נוסף על כך, יש לוודא שההסדר אינו מנוגד לתקרה או לכלל מיוחד החל על סוג ההליך.

הוצאות הטיפול

נוסח לדוגמה: “שכר הטרחה אינו כולל אגרות, חוות דעת מומחים, תמלול, תרגום, שליחויות ותשלומים לצדדים שלישיים. הוצאה העולה על ______ ש״ח טעונה אישור מוקדם של הלקוח. עורך הדין ימסור ללקוח פירוט של ההוצאות והאסמכתאות להן.” הסעיף מפריד בין שכר הטרחה לבין הוצאות התיק, בהתאם לסעיף 85 לחוק לשכת עורכי הדין. חוק לשכת עורכי הדין

הגדרת ההצלחה

נוסח לדוגמה: “לצורך הסכם זה, ‘הצלחה’ היא קבלת תשלום בפועל לטובת הלקוח, בין מכוח פסק דין ובין מכוח הסכם פשרה. עצם מתן פסק דין שלא נגבה לא ייחשב לקבלת תשלום בפועל.” אפשר לקבוע מנגנון אחר, אך יש להבהיר מי נושא בסיכון הגבייה. קיים הבדל מהותי בין זכייה בפסק דין לבין קבלת הכסף.

הפסקת הייצוג

נוסח לדוגמה: “הפסקת הייצוג לא תחייב את הלקוח אוטומטית במלוא שכר ההצלחה. במקרה של סיום ההתקשרות לפני השלמת הטיפול, שכרו של עורך הדין ייקבע בהתאם לעבודה שבוצעה, לשלב שבו הסתיים הטיפול, לנסיבות הסיום ולהוראות הדין.” הסעיף אינו שולל מעורך הדין שכר עבור עבודה שביצע, אך גם אינו הופך את מלוא שכר ההצלחה לקנס אוטומטי על החלפת ייצוג.

ערעור והליכי גבייה

נוסח לדוגמה: “שכר הטרחה הקבוע בהסכם כולל את הטיפול עד למתן פסק דין בערכאה הראשונה בלבד. ערעור, בקשת רשות ערעור והליכי הוצאה לפועל אינם כלולים ויחייבו הסכמה נפרדת בכתב.” ללא הגדרה כזאת עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה אם הטיפול בערעור או בגביית פסק הדין כלול בשכר שכבר הוסכם.

דוגמאות מספריות

לצד הנוסח המשפטי, כדאי שההסכם יציג כמה תרחישים פשוטים:

• מה ישולם אם התביעה תידחה;
• מה ישולם אם תושג פשרה של 100,000 ש״ח;
• מה ישולם אם יינתן פסק דין של 300,000 ש״ח;
• מה ישולם אם בנוסף לפיצוי ייפסקו 30,000 ש״ח כשכר טרחת עורך דין;
• האם הסכומים כוללים מע״מ;
• ומי יישא בהוצאות אם התיק לא יצליח.

דוגמאות כאלה אינן מחליפות את ההסכם, אך הן מסייעות לוודא שהלקוח ועורך הדין מבינים את מנגנון התשלום באותה דרך.

הסכם אחוזים הוא הסכם לחלוקת סיכון

עבודה על אחוזים עשויה לאפשר לאדם שאינו יכול לממן הליך משפטי לממש את זכויותיו. היא עשויה גם ליצור חלוקת סיכון הוגנת בין הלקוח לבין עורך הדין. עם זאת, המונח “אחוזים” אינו אומר בהכרח שאין תשלומים נוספים. האחוזים יכולים להיות מלוא שכר הטרחה, אך הם יכולים גם להצטרף למקדמה, לתשלום לפי שלבים או לשכר טרחה שנפסק בבית המשפט. הלקוח אינו צריך להתנצל על כך שהוא מבקש לצמצם את הסיכון הכלכלי שלו. עורך הדין אינו צריך להתנצל על כך שאינו מוכן לשאת לבדו בכל הסיכון של התיק. האיזון נמצא בהסכם ברור: הסכם שמסביר מה משולם עבור העבודה, מה תלוי בתוצאה, אילו סכומים מצטברים, אילו סכומים מתקזזים, מי משלם את ההוצאות ומה קורה אם הטיפול מסתיים בדרך שלא תוכננה. לפני החתימה, לא די לשאול כמה אחוזים גובה עורך הדין. השאלה החשובה היא כמה ישלם הלקוח בסך הכול בכל תרחיש, וכמה יישאר בידיו לאחר שכר הטרחה וההוצאות.