צוואה הדדית: מה באמת מובטח לבן הזוג, מה נשאר לילדים ואיפה התכנון עלול להיכשל

צוואה הדדית נתפסת לעיתים כדרך פשוטה להבטיח שהרכוש יעבור תחילה לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו לילדים. בפועל, התוצאה תלויה בנוסח הצוואה, במועד עריכתה ובהסדרים שנקבעו לגבי השימוש ברכוש. צוואה הדדית אינה מקפיאה את הנכסים ואינה מבטיחה לילדים כי יקבלו רכוש בהיקף מסוים. היא גם אינה שוללת לחלוטין את האפשרות לשנות את תוכנית ההורשה. החוק מגן על ההסתמכות ההדדית באמצעות תנאים לביטול הצוואה, אך משאיר לבני הזוג מרחב לקבוע הסדר שונה ומדויק יותר.

מה הופך שתי צוואות לצוואות הדדיות

בחוק הירושה, תיקון מס' 12, נקבע כי צוואה הדדית יכולה להיערך במסמך משותף אחד או בשני מסמכים שנערכו באותה עת. היא יכולה להעניק את הרכוש לבן הזוג האחר, אך גם לילדים או לכל גורם שלישי. הנקודה החשובה אינה אם הצוואות הודפסו על אותו דף, אלא הקשר ביניהן. צוואות דומות שנערכו במקרה באותו יום אינן בהכרח צוואות הדדיות. מנגד, שתי צוואות נפרדות עשויות להיות הדדיות אם ברור שהוראותיה של האחת נקבעו מתוך הסתמכות על הוראותיה של האחרת. המחוקק ביקש להגן על ההסתמכות הזאת. אדם שהוריש את רכושו לבן זוגו מתוך הנחה שלאחר פטירת שניהם יעבור הרכוש לילדים, אינו יכול עוד להגיב אם בן הזוג משנה את תוכנית ההורשה לאחר מותו. משום כך נקבע מנגנון מיוחד לביטול צוואה הדדית.

עורך דין בתחום

עומר אוסטר-פרגר

עריכת דין בגובה העיניים

פרדס חנה-כרכור מתמחה בדיני ירושה (צוואות

לפרופיל המלא

כיצד מבטלים צוואה הדדית כאשר שני בני הזוג בחיים

לפי הסדר ברירת המחדל שבחוק, מי שרוצה לבטל את צוואתו כאשר שני בני הזוג בחיים חייב למסור לבן הזוג האחר הודעה בכתב. עם מסירת ההודעה מתבטלות שתי הצוואות ההדדיות. הביטול אינו משאיר את צוואתו של בן הזוג האחר על כנה. המטרה היא לאפשר גם לו לשקול מחדש את הוראותיו, לאחר שהבסיס שעליו הסתמך חדל להתקיים. בני הזוג יכולים לקבוע בצוואה הוראות אחרות לגבי דרך הביטול ותוצאותיו. הם יכולים, למשל, לקבוע כי פרידה, הגשת תביעת גירושין או אירוע מוגדר אחר יביאו לביטול הצוואות. עם זאת, אי אפשר לשלול לחלוטין את זכותו של כל אחד מהם לבטל את הצוואה כל עוד שניהם בחיים. הוראה השוללת את הזכות הזאת לחלוטין היא בטלה. מי שמבקש לבטל צוואה הדדית אינו צריך להסתפק בעריכת צוואה חדשה שאינה מובאת לידיעת בן הזוג. יש למסור הודעה ברורה בכתב ולשמור ראיה למסירתה. אחרת עלול להתעורר לאחר הפטירה סכסוך בשאלה איזו צוואה תקפה.

פרידה אינה מבטלת את הצוואה באופן אוטומטי

בני זוג עשויים להיפרד, לעזוב את הבית, לנהל הליכי גירושין ולהגיש תביעות רכושיות, אך כל אלה אינם מבטלים מעצמם צוואה הדדית, אלא אם הצוואה עצמה קובעת אחרת. כך אירע בעניין עמ"ש 12539-05-23. בין בני הזוג התנהלו הליכי פרידה, צווי הגנה, תביעה לפירוק שיתוף והליך גירושין. למרות זאת, לא נמסרה הודעה מפורשת בכתב על ביטול הצוואה ההדדית. בית המשפט המחוזי הסביר בפסקאות 38 עד 44 כי החוק יצר מנגנון ברור שנועד להבטיח ודאות. עצם הקרע הזוגי אינו מלמד באיזה רגע בדיוק בוטלה הצוואה. האם בעזיבת הבית, בהגשת בקשה לצו הגנה, בפתיחת הליך הגירושין או רק לאחר הגשת תביעה רכושית? בהיעדר הודעה ברורה או הוראה מתאימה בצוואה, אין תשובה בטוחה. לכן, בדיקת הצוואה צריכה להיות חלק מהסדרת הפרידה. אין להניח שהליכי הגירושין מטפלים גם בנושא הירושה.

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג כבר נפטר

לאחר פטירת בן הזוג הראשון, אפשרות הביטול אינה נעלמת, אך לפי ברירת המחדל שבחוק היא כרוכה בוויתור כלכלי. אם העיזבון עדיין לא חולק, בן הזוג שנותר בחיים צריך להסתלק מכל מנה או חלק שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית. ההסתלקות צריכה להיות כללית ולא לטובת ילדו או אחיו של המוריש. אם העיזבון כבר חולק, עליו להשיב לעיזבון את כל מה שירש לפי הצוואה ההדדית. ככל שהשבת הנכסים עצמם אינה אפשרית או אינה סבירה, עליו להשיב את שוויים. ההיגיון הוא שבן הזוג אינו יכול ליהנות מההוראות שקבע הנפטר לטובתו ובה בעת להתנער מההוראות שעליהן הסתמך הנפטר. הוא רשאי להשתחרר מצוואתו, אך עליו לוותר על מה שקיבל מכוח ההסדר ההדדי. לפני פעולה כזאת צריך לבדוק מה התקבל מהעיזבון, האם ניתן להשיבו, כיצד ייקבע שוויו ומה תהיה השפעת ההסתלקות על יתר היורשים. כפי שנראה בהמשך, ההסתלקות עלולה להביא לחלוקה שונה לחלוטין מזו שבני הזוג תכננו.

צוואה שנערכה לפני תיקון החוק מחייבת בדיקה אחרת

מועד עריכת הצוואה אינו פרט טכני. סעיף 8א אינו חל למפרע על צוואות הדדיות שנערכו לפני תיקון החוק בשנת 2005. בעניין בע"מ 7884/23 נדונה צוואה הדדית שנערכה בשנת 2002. לאחר תיקון החוק קיבלו בני הזוג ייעוץ משפטי נוסף, אישרו כי הצוואה עדיין מבטאת את רצונם ואף הפקידו אותה אצל הרשם לענייני ירושה. בית המשפט העליון קבע בפסקאות 25 עד 32 כי הייעוץ, האישור המחודש וההפקדה לא הפכו את הצוואה לצוואה חדשה. הפקדת צוואה היא פעולה ראייתית ושמירתית, אך אינה אחת הדרכים הקבועות בחוק לעריכת צוואה. בפסקאות 34 עד 57 נקבע כי ביחס לצוואות ישנות, עצם ההדדיות אינה מספיקה כדי להחיל את מגבלות הביטול שנקבעו בשנת 2005. בהיעדר הסדר אחר שניתן ללמוד ממנו, אין להניח שבני הזוג ויתרו על חופש הציווי רק משום שערכו צוואות הדדיות. עם זאת, אין די בשאלה אם בן הזוג רשאי לשנות את צוואתו שלו. יש לבדוק גם אם הצוואה המאוחרת מנסה לשנות את גורלו של רכוש שהתקבל מבן הזוג שנפטר, בניגוד להוראות שקבע אותו בן זוג בצוואתו. אלה שתי שאלות משפטיות שונות.

"יורש אחר יורש" ו"יורש במקום יורש" אינם אותו דבר

בהסדר של "יורש אחר יורש", בן הזוג הוא היורש הראשון. לאחר פטירתו, הילדים או יורשים אחרים מקבלים את מה שנותר מן הרכוש. ההוראה מופעלת רק אם היורש הראשון אכן ירש. בהסדר של "יורש במקום יורש", נקבע מי יקבל את הרכוש אם היורש הראשון לא יוכל או לא ירצה לרשת. זהו יורש חלופי שנכנס במקומו של היורש המקורי. ההבדל נעשה קריטי כאשר בן הזוג שנותר בחיים מסתלק מהעיזבון כדי לבטל את צוואתו ההדדית. בעניין בע"מ 130/24 קבעו בני הזוג כי תחילה יירש בן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו יעבור הרכוש לילדים בחלוקה לא שווה. לאחר פטירת בן הזוג הראשון הסתלק בן הזוג השני מן העיזבון וביטל את צוואתו. בית המשפט העליון קבע כי ההוראה לטובת הילדים כ"יורשים אחר יורש" לא הופעלה. מאחר שבן הזוג הסתלק, רואים אותו כאילו לא ירש מלכתחילה. אם היורש הראשון לא ירש, היורשים שנועדו לבוא אחריו אינם נכנסים אוטומטית במקומו. בהיעדר הוראה נפרדת של "יורש במקום יורש", עיזבונו של בן הזוג הראשון חולק באותו מקרה לפי כללי הירושה על פי דין, בחלקים שווים בין הילדים, ולא לפי היחסים הלא שווים שנקבעו בצוואה. אם בני הזוג רוצים שהילדים יירשו בחלוקה מסוימת גם כאשר בן הזוג מסתלק, נפטר קודם או אינו יכול לרשת, יש לקבוע זאת במפורש באמצעות הוראה מתאימה של "יורש במקום יורש".

האם בן הזוג שנותר בחיים רשאי להשתמש ברכוש

צוואה הדדית אינה מקפיאה את הרכוש מעצם הגדרתה. גם הוראת "יורש אחר יורש" אינה הופכת את בן הזוג שנותר בחיים לנאמן החייב לשמור כל נכס עבור הילדים. ברירת המחדל שבסעיף 42 לחוק הירושה מאפשרת ליורש הראשון לעשות במה שקיבל כבתוך שלו. היורש השני יקבל רק את מה שנשאר. בן הזוג יכול בדרך כלל להשתמש בכספים למחייתו, לממן טיפול רפואי, למכור נכס או לרכוש דירה חלופית. עם זאת, היורש הראשון אינו יכול לגרוע באמצעות צוואתו מזכותו של היורש השני ברכוש שנותר. נוסף על כך, המצווה יכול לקבוע מגבלות מפורשות על מכירה, מתנה, שעבוד או העברה של נכסים שקיבל בן הזוג מן העיזבון. ההבחנה הודגמה בעניין בע"מ 1857/24. בצוואת האישה נקבע כי בעלה יוכל לנהל את הרכוש, אך נאסר עליו להעבירו, ולאחר פטירתו אמור היה הרכוש להתחלק בין ארבעת ילדיהם בחלקים שווים. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הבעל לא היה רשאי לקבוע בצוואתו המאוחרת הוראות הסותרות את צוואת אשתו ביחס לרכוש שירש ממנה. ההגבלות והסדר "יורש אחר יורש" שנקבעו בצוואתה נותרו מחייבים. בין השופטים התעוררה מחלוקת רק בשאלה כיצד יש לקיים את צוואתו המאוחרת ביחס לרכושו שלו. מכאן שצריך להבחין בין רכושו העצמי של בן הזוג שנותר בחיים לבין רכוש שקיבל מעיזבונו של בן הזוג שנפטר. כאשר כספים מתערבבים, נכסים נמכרים או דירה חדשה נרכשת במקומם, זיהוי מקור הרכוש עלול להפוך למחלוקת. צוואה מדויקת צריכה להסדיר גם את גורלם של נכסים חלופיים ושל כספי התמורה.

חופש לבן הזוג או שמירת הרכוש לילדים

זו אחת ההכרעות המרכזיות בעריכת צוואה הדדית. אם מעניקים לבן הזוג חופש רחב, הוא יכול להתאים את חייו לשינויים שלא ניתן לצפות מראש. ייתכן שיצטרך לעבור לדיור מוגן, לממן טיפול סיעודי, לעזור לילד שנקלע למשבר או למכור נכס שאינו מתאים עוד לצרכיו. החיסרון הוא שאין לילדים ודאות מה יישאר להם. אם מגבילים את בן הזוג באופן מחמיר, ניתן להגן על דירה, עסק משפחתי או רכוש שהגיע ממשפחתו של הנפטר. מנגד, הגבלות נוקשות עלולות לפגוע בבן הזוג דווקא בשלב שבו הוא זקוק לגמישות כלכלית. לא תמיד צריך לבחור באחד הקצוות. אפשר להבחין בין סוגי נכסים, להתיר מכירת דירה בתנאי שהתמורה תשמש לרכישת דירה חלופית, להגן על נכס משפחתי מסוים או להעניק לבן הזוג זכות מגורים במקום בעלות מלאה. לפני החתימה צריך לברר שאלות מעשיות: האם כל הילדים משותפים? האם אחד מבני הזוג הביא לקשר דירה או עסק? האם יש ילד הזקוק לתמיכה מיוחדת? האם חשוב יותר להבטיח לבן הזוג חופש פעולה או לשמר נכסים מסוימים לדור הבא?

שני תרחישים שונים בתכלית לצוואה הדדית

תרחיש ראשון: חופש מרבי לבן הזוג שנותר בחיים

בני הזוג נמצאים בנישואים ראשונים, כל הילדים משותפים והנכס המרכזי הוא דירת המגורים. רצונם העיקרי הוא שאיש מהם לא יהיה תלוי בילדים לאחר פטירת האחר. הצוואה קובעת שכל הרכוש יעבור לבן הזוג שנותר בחיים. הוא יהיה רשאי למכור נכסים, לרכוש דירה חלופית, להשתמש בכספים למחייתו ולממן טיפול רפואי. לאחר פטירתו יקבלו הילדים בחלקים שווים את מה שיישאר. נוסף על הוראת "יורש אחר יורש", ייקבע כי אם בן הזוג לא יירש, לרבות בשל הסתלקות, הילדים יבואו במקומו ויירשו בחלקים שווים. היתרונות בן הזוג מקבל עצמאות כלכלית ואינו זקוק להסכמת הילדים כדי למכור דירה או להשתמש בכספים. ההסדר מתאים למציאות משתנה. קביעת הילדים כיורשים חלופיים גם מונעת את הכשל שהתעורר בבע"מ 130/24. החסרונות לילדים אין ודאות לגבי היקף הירושה. בן הזוג יכול לצרוך חלק ניכר מהרכוש או לקבל החלטות כלכליות שהילדים לא יסכימו איתן. קשר זוגי חדש, השפעה של אחד הילדים או ירידה קוגניטיבית עלולים להשפיע על השימוש בנכסים. אם חשוב לשמר נכס מסוים, המודל אינו מספק הגנה חזקה.

תרחיש שני: הגנה על נכסים במשפחה מורכבת

לכל אחד מבני הזוג ילדים מקשר קודם. האישה הביאה לנישואים דירה שקיבלה ממשפחתה, והבעל מחזיק במניות של עסק משפחתי. שניהם רוצים להגן זה על זה, אך אינם רוצים שהדירה או העסק יעברו בסופו של דבר לילדיו של בן הזוג האחר. צוואת האישה קובעת שהבעלות בדירה תעבור לילדיה, בכפוף לזכות מגורים שתינתן לבעל לכל חייו. הצוואה תסדיר אם הזכות ניתנת לרישום, מי יישא בארנונה, ביטוח ותיקונים, ומה יקרה אם הבעל יעבור דרך קבע לדיור מוגן. צוואת הבעל קובעת שמניותיו בעסק יעברו לילדיו. במקביל, האישה תקבל סכום מוגדר מן העיזבון או זכות לתשלומים שיחולו על היורשים לפי מנגנון שניתן ליישום. את ההסדר יש לתאם עם תקנון החברה והסכמי בעלי המניות, משום שצוואה יכולה להורות מה ייעשה במניותיו של הבעל, אך אינה יכולה בהכרח לחייב את החברה עצמה לחלק הכנסות בדרך מסוימת. היתרונות הנכסים המשפחתיים נשמרים לילדיו של בעל הנכס, בלי להשאיר את בן הזוג ללא קורת גג או מקור כלכלי. ההסדר מצמצם את הסיכון שנכס שהגיע ממשפחה אחת יעבור לבסוף למשפחה האחרת. החסרונות זהו הסדר מורכב ונוקשה יותר. זכות מגורים עלולה להקשות על מכירת הדירה גם כאשר מעבר יהיה הפתרון הנכון. עלולות להתעורר מחלוקות לגבי הוצאות, תיקונים וסיום זכות המגורים. בעסק משפחתי יש לתאם בין הצוואה, מבנה החברה והזכויות הכלכליות, אחרת ההוראות עלולות להיות קשות לביצוע.