בין הכרה בטראומה לבן עקרונות היסוד של המשפט הפלילי.
אחד מעקרונות היסוד במשפט הפלילי הוא מוסד ההתיישנות. בבסיסו עומדת ההנחה כי עם חלוף השנים נפגעת היכולת לברר את האמת: ראיות אובדות, עדים מתקשים לזכור את פרטי האירועים ולעיתים אף אינם בין החיים. מטעם זה קובע הדין כי לאחר פרק זמן מסוים לא ניתן עוד להעמיד אדם לדין. אלא שבעבירות מין שבוצעו בקטינים, המציאות מורכבת בהרבה. מחקרים רבים שנערכו בארץ ובעולם מלמדים כי נפגעי ונפגעות עבירות מין בילדותם אינם חושפים את הפגיעה בזמן אמת. במקרים רבים חולפות שנים ארוכות, ולעיתים אף עשרות שנים, עד שהם מצליחים לעבד את הטראומה, להבין את משמעותה ולהתלונן בפני רשויות האכיפה. על רקע מציאות זו אישרה הכנסת תיקון משמעותי לחוק, המאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים – תיקון המבטא שינוי תפיסתי חשוב בדין הישראלי.
מהות התיקון:
התיקון לחוק מבוסס על ההכרה כי טראומה נפשית אינה פועלת בהתאם ללוחות הזמנים של המשפט הפלילי, וכי שתיקתו של נפגע במשך שנים אינה מלמדת בהכרח על היעדר פגיעה. במסגרת התיקון נקבע כי: בעבירות מין שבוצעו בקטינים בתוך המשפחה, ניתן יהיה להעמיד את החשוד לדין עד הגיע הנפגע או הנפגעת לגיל 48. בעבירות מין שבוצעו בקטינים מחוץ למסגרת המשפחתית, וכן בעבירות גילוי עריות ובעבירות מין חמורות נוספות המפורטות בחוק, הוארכה תקופת ההתיישנות עד גיל 49. מדובר בהרחבה משמעותית של האפשרות לפתוח בהליך פלילי גם שנים רבות לאחר ביצוע העבירה, מקום שבו בעבר הייתה נחסמת הדרך בשל התיישנות.
האם מדובר רק בעבירות בתוך המשפחה?
התשובה שלילית. אומנם חלק ניכר מהשיח הציבורי מתמקד בפגיעות מיניות בתוך התא המשפחתי, אולם בפועל עבירות מין בקטינים מתרחשות גם מחוץ למסגרת זו – במסגרות חינוך, בתנועות נוער, במועדוני ספורט, במסגרת טיפולית, על ידי שכנים, מכרים ולעיתים אף על ידי זרים. המחוקק הכיר בכך שגם במקרים אלו נפגעים מתמודדים עם אותם מנגנוני טראומה, בושה, פחד ושתיקה, ולכן בחר להאריך את תקופת ההתיישנות גם ביחס לעבירות חמורות שבוצעו מחוץ למשפחה.
האם התיקון חל גם כאשר מדובר באירוע חד-פעמי?
אחת השאלות המתעוררות בעקבות התיקון היא האם הארכת תקופת ההתיישנות חלה גם כאשר מדובר בפגיעה חד-פעמית ולא במסכת פגיעות מתמשכת. ככלל, נקודת המוצא היא כי תחולת התיקון אינה נגזרת ממספר האירועים אלא מסוג העבירה ומהוראות החוק החלות עליה. לפיכך, גם אירוע בודד עשוי ליהנות מהארכת תקופת ההתיישנות, ככל שמדובר בעבירה הנכללת במסגרת התיקון. עם זאת, מדובר בשאלה משפטית שיש לבחון בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין.
מדוע נדרש שינוי חקיקתי?
מחקרים שהוצגו במסגרת הליך החקיקה מלמדים כי שיעור משמעותי מנפגעי עבירות מין בילדות פונים לקבלת סיוע או מגישים תלונה רק שנים רבות לאחר הפגיעה. בין הסיבות לכך ניתן למנות:
- פחד מהפוגע.
- תחושות אשמה ובושה.
- מנגנוני הדחקה.
- תלות רגשית או כלכלית.
- חשש מפני תגובת הסביבה.
- קושי להבין בגיל צעיר כי מדובר בהתנהגות עבריינית.
מציאות זו יצרה במשך שנים פער בין מועד החשיפה לבין האפשרות למצות את ההליך הפלילי.
האם התיקון פותר את הבעיה?
התשובה מורכבת. הארכת תקופת ההתיישנות מעניקה לנפגעים רבים הזדמנות אמיתית למצות את זכויותיהם גם לאחר שנים רבות, אולם אין בה כדי לבטל את הקשיים הראייתיים הנובעים מחלוף הזמן. ככל שהשנים חולפות, קשה יותר לאתר ראיות, עדים ומסמכים. במקרים רבים נדרש בית המשפט להכריע על בסיס ראיות מוגבלות, ולעיתים מדובר בגרסה מול גרסה בלבד. מן העבר השני, אין להתעלם מזכויותיו של החשוד. ההליך הפלילי מושתת על חזקת החפות ועל הזכות להליך הוגן, וחלוף הזמן עלול לפגוע גם ביכולתו להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. לפיכך, גם לאחר התיקון, מוטלת על בתי המשפט החובה לאזן בין שני אינטרסים מהותיים: מחד גיסא, מתן אפשרות אמיתית לנפגעים לקבל את יומם בבית המשפט; ומאידך גיסא, שמירה על זכויות החשוד ועל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי.
סיכום:
הארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים משקפת שינוי תפיסתי חשוב בדין הישראלי. היא מבטאת הכרה בכך שהשפעותיה של טראומה אינן מתיישנות בקצב שבו מתיישן ההליך המשפטי, וכי שתיקה ממושכת אינה מעידה בהכרח על היעדר פגיעה. יחד עם זאת, אין לראות בתיקון משום ויתור על עקרונות היסוד של המשפט הפלילי. גם לאחר הארכת תקופת ההתיישנות, כל מקרה ימשיך להיבחן בהתאם לראיות, לנסיבותיו הקונקרטיות ולהוראות הדין, תוך שמירה על זכויות כלל הצדדים. המשפט הפלילי אינו נועד רק להעניש עבריינים, אלא גם להבטיח עשיית צדק. לעיתים, הדרך אל אותו צדק מתחילה שנים רבות לאחר שהעבירה עצמה הסתיימה – ותפקידו של המשפט הוא לאפשר, במקרים המתאימים, כי הדלת לבית המשפט לא תיסגר רק משום שהזמן חלף. כעורכת דין פלילית, אני סבורה כי הארכת תקופת ההתיישנות היא צעד חשוב המעניק לנפגעים הזדמנות לפנות לבית משפטי גם אחרי שנים. ולצד זאת על מערכת המשפט להמשיך ולשמור בקפדנות על זכויות החשוד, על חזקת החפות ועל עקרונות ההליך ההוגן. רק כך ניתן להבטיח עשיית צדק. הכותבת: עו"ד ברוריה פריד המתמחה במשפט פלילי, דיני צבא ייצוג חשודים נאשמים מחיקת רישום פלילי עתירות אסירים ונפגעי עבירה.