האדם הקובע בצוואה מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו. בבירור תקפות הצוואה נבחנים רצונו וכשירותו במועד העריכה. הזוכים אינם מחליפים את המצווה בקביעת הוראותיה.
דוגמה: אב מחלק בצוואתו את רכושו באופן לא שווה בין ילדיו. בבירור ההתנגדות מתמקדים ברצונו ובכשירותו במועד העריכה. תחושת קיפוח של ילד אינה כשלעצמה ראיה שהמצווה לא התכוון להוראות שכתב.