בחינת המשמעות שקורא או מאזין סביר היה מייחס לפרסום בהקשרו. תחושתו האישית של הנפגע או כוונת המפרסם אינן קובעות לבדן את משמעות הדברים.
דוגמה: כותרת חריפה נקראת יחד עם הכתבה וההקשר שבו פורסמה. בית המשפט בוחן אם הקורא הסביר יבין ממנה האשמה עובדתית או ביקורת.